תשעה באב בירושלים - קינות בכניסות אל בית המקדש בהר הבית (אל אקצה), הכותל הקטן והמחאה המוסלמית?

בקשה קטנה ממני (ולאחריה מידע על תשעה באב):
אני מדריך תיירים (מורה דרך מוסמך).
לצערי אני לא עובד ממרץ 2020, בגלל הקורונה.
אנא הירשמו כמנוי (Subscribe) לאתר היוטיוב שלי ותוכלו להיחשף ליותר מ-19,000 סרטי וידאו על ישראל.
זו הדרך שלי להרגיש שאני מעניק משהו לכם ולי.

במידה ותרצו טיול פרטי, אשמח כמובן לעזור.
אשמח אם תשתפו את בקשתי עם חבריכם

רבים מכם ביקשו לתמוך בסרטי הווידאו על ארץ הקודש, אותם אני מעלה בקביעות לערוץ YouTube שלי ואני מקבל את זה בשמחה.
הנה דרך בה תוכלו לתמוך בעמלי ואני בתמורה אשמח גם להתפלל עבורכם בכותל המערבי. במידה ויש לכם בקשה אישית אשמח להיענות אליה ואף לצלם אותה בווידאו אישי
הנה הלינק לבקשה:: https://www.buymeacoffee.com/zahishaked

תודה.
צחי שקד
0546905522
  / zahishakedisraelitourguide  

https://linktr.ee/zahishakedtourguide...
  / zahi_shaked_israeli_tour_guide  
Donate: https://www.buymeacoffee.com/zahishaked

תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים. תענית זאת היא החמורה מבין ארבע
התעניות על חורבן בית המקדש ומתאבלים בה על אסונות שונים שאירעו לעם היהודי לאורך הדורות, בדגש על אסונות שהתחוללו סמוך ליום ט' באב. האירועים שהתחוללו, לפי המסורת, ביום זה, גרמו לגלות עם ישראל בתקופות שונות ולבסוף הובילו לגלות בת כאלפיים שנה.
בניגוד לשאר התעניות שהחובה להתענות בהם היא מדרבנן, תענית זו נמשכת מערב עד ערב (ולא מבוקר עד ערב) וכוללת את כל חמשת העינויים הנהוגים ביום הכיפורים. בנוסף, כוללת התענית מנהגי אבלות מיוחדים, כמו ישיבה על הרצפה ואיסור על לימוד תורה. עם תחילת התענית נהוג לקרוא בציבור את מגילת איכה ולאורך היום לומר קינות על חורבן הבית ואסונות אחרים. במקרה שט' באב חל בשבת (כ-28% מהשנים), התענית נדחית מפניה לי' באב.
לפי המסורת, לאחר ביאת המשיח ובניית בית המקדש השלישי, יהפוך תשעה באב ליום של חג ושמחה, כשאר הצומות על החורבן. בתלמוד הירושלמי נאמר כי מלך המשיח נולד בתשעה באב
הרקע לקביעת תענית בתשעה באב ודיני התענית מתוארים במשנה:
שלא יכנסו לארץ - על פי מסכת תענית, האירוע הראשון היה הגזירה על דור המדבר שלא יכנסו לארץ ישראל בגלל חטא המרגלים. המדרש קושר חטא זה שהתקיים בליל תשעה באב לצרות לאומיות שאירעו דורות לאחר מכן: "אתם בכיתם בכיה של חנם ואני קובע לכם בכיה לדורות" (תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ט, עמוד א').
חרב הבית בראשונה - בית המקדש הראשון נחרב בשנת ג'של"ח (422 לפנה"ס) לפי המסורת היהודית או בשנת ג'קע"ה (586 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה ההיסטורית, בידי צבאו של נבוכדנצר השני, מלך בבל.
חרב הבית בשנייה - בית המקדש השני נחרב בתקופת המרד הגדול, בשנת ג'תת"ל (70 לספירה), בידי הצבא הרומי ובראשו המצביא טיטוס.
נלכדה ביתר: שתי הצרות האחרונות התרחשו בימי מרד בר כוכבא, תחת שלטון האימפריה הרומית במאה ה-2 לספירה.
נחרשה העיר: באותו דור נחרשה אדמת ירושלים לקראת הקמתה של עיר אלילית בשם איליה קפיטולינה על חורבותיה. בהמשך דבריו של הרמב"ם: "...ובו ביום המוכן לפורענות, חרש טורנוסרופוס הרשע ממלכי אדום את ההיכל ואת סביביו, לקיים "צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ


חמשת האיסורים כוללים הימנעות מהדברים הבאים:
אכילה ושתייה - אסורה כל אכילה ושתייה. חולים פטורים מאיסור זה, משום שחכמים לא החילו את חובת הצום על חולים. עם זאת, מצופה מהם ש"לא להתענג במאכל ובמשתה". יולדת (ב־30 ימים הראשונים לאחר לידה) פטורה מהצום, ונחלקו הדעות האם היא רשאית לצום כאשר מרגישה את עצמה כשירה לכך. מעוברות ומניקות חייבות בצום, אולם אם הן סובלות מחולשה נחשבות כחולות ואינן חייבות לצום, וכן אם על ידי התענית תיפסק משמעותית אפשרות ההנקה.
רחיצה - רחיצה לשם הנאה אסורה, בין במים חמים ובין במים קרים. אולם מותר לשטוף ידיים כדי להסיר מהן לכלוך, וכן נוטלים ידיים שחרית עד פרקי האצבעות, וכן מותר מעבר במים להולך בדרך להקביל פני רבו וכאשר אין לו אפשרות אחרת.
סיכה - משיחת הגוף בתכשירים לטיפוח או הנאה. סיכה לצורך רפואי מותרת.
נעילת הסנדל - נעילת נעליים העשויות מעור. יש מחמירים ולא נועלים שום נעל נוחה גם שאינה מעור.
תשמיש המיטה - קיום יחסי אישות. ישנן דעות לפיהן בלילה גם נוהגים כל דיני הרחקות.
איסורים נוספים
מאחר שמהותו של תשעה באב היא האבלות על החורבן, חלים בו מנהגי אבלות נוספים:
נמנעים מישיבה על כיסא הגבוה משלושה טפחים (אך רק עד חצות היום).
יש הנמנעים מהרחה של מיני בשמים.
ממעיטים באמצעי הנוחות בשינה, כמו הפחתת מספר הכריות או שינה על מזרן המונח על הרצפה ולא על מיטה.