רצח תאיר ראדה ז"ל.
רצח של נערה בכיתה ח' בתא שירותים של חטיבת הביניים "נופי גולן" שבקצרין ב-6 בדצמבר 2006
בדצמבר 2006 נעצר רומן זדורוב, אזרח אוקראינה שעבד כרצף בבית הספר והודה ברצח ראדה בפני מדובב משטרתי. בזמן החקירות טען כי המניע לרצח היה גידופים שהטיחה בו ראדה. זדורוב מסר לחוקרים שבעה פרטים מוכמנים, הודה בפניהם ברצח ושחזר אותו. ב-14 בספטמבר 2010 הורשע זדורוב ברצח של ראדה ונידון למאסר עולם.
בהמשך חזר בו זדורוב מהודאתו והגיש מספר ערעורים. זדורוב הורשע שוב, ובערעור נוסף אישר בית המשפט העליון ברוב קולות את פסק הדין המרשיע. במהלך אחד הערעורים, הציגה ההגנה חוות דעת של מומחה, לפיה טביעת דם שנמצאה בתא שירותים ושאינה שייכת לזדורוב, היא עקבה של אדם שעשוי להיות הרוצח. בעקבות זאת, הורה השופט חנן מלצר על עריכת משפט חוזר לזדורוב, אשר נפתח בספטמבר ונסתיים בזיכוי של זדורוב ברוב דעות ביום 30/3/2023.
בתוכנית "בגוב הראיות" - בעניין המשפט החוזר של רומן זדורוב - ישוחחו יוצריה - פרופ' דורון מנשה
מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ועו"ד לירן אוחיון - דוקטורנט למשפטים בפקולטה
על הרשעתו של רומן זדורוב על סמך הודאתו ברצח. .
לשיטתם של פרופ' דורון מנשה וד"ר אייל גרונר שספרם היווה את אחד הנדבכים לקיומו של המשפט החוזר - זדורוב נסחט רגשית ע"י המדובב וגם אוים על ידו.
צריך לזכור - מדובב הוא הזרוע הארוכה של המשטרה - וההודאה בפניו צריכה לעמוד במבחנים של הודאה בפני חוקר משטרתי רגיל
כידוע, סיפר זדורוב למדובב שהוכנס לתאו על כך שרצח את תאיר ז"ל. זדורוב הדגים בפני המדובב את "מיומנות שיסוף צוואר באמצעות סכין", שטען שלמד לאחר קריאת מאמר ברשת. זדורוב מסר עוד פרטים מוכמנים – שהמנוחה נעלה נעלי ספורט, וצדק בשניים מארבעת צבעי הנעל. כמו כן, ציין שהמנוחה לא נאנסה, פרט שהתקבל כמוכמן. עובדה זו לא הייתה ידועה לציבור
למחרת, ביום 19 בדצמבר 2006 בשעות הערב שיחזר זדורוב בפני חוקרי המשטרה את הרצח לפרטיו. במהלך השחזור מסר מספר פרטים שהתביעה טענה שיש לראותם כמוכמנים, ובהם תיאור המקומות שבהם דקר את ראדה, החתכים שביצע במרפקי ידיה לאחר מותה, מיקום תא השירותים שבו נרצחה מתוך ארבעת התאים, ציון העובדה שתא השירותים ננעל על ידו מבפנים לאחר הרצח ותיאור שערה של ראדה האסוף בצמה. זדורוב חשף את המניע לרצח, שהיה לטענתו גידופים ועלבונות שהטיחה בו ראדה, בעקבות סירובו לבקשתה לתת לה סיגריה
בזמן השחזור העלה זודורב גם טענות שהתבררו כסותרות את הממצאים, בהן על פי הודאתו עקב אחר ראדה בדרכה לשירותי הבנות, שם שלף סכין ושיסף את צווארה. בעוד ששני תלמידי בית הספר העידו אחרת, לדבריהם ראו את ראדה עולה לבדה במדרגות. למחרת פרסום המניע לרצח, חזר בו זדורוב וטען כי הודה ברצח בעקבות לחצים שהפעילו עליו השוטרים. יומיים לאחר שחזר בו מהודאתו, שינה זדורוב את גרסתו, ולדברי המשטרה הודה פעם נוספת במיוחס לו. בהודאתו השנייה סיפק גם הסבר פסיכולוגי: בהיותו בן שמונה התעללה בו קבוצת בנות בבית ספרו. אחת מהן, שלטענתו דמתה לראדה, הכתה אותו באשכיו ודחפה מקל לגופו. לכן, כאשר ראה את הנערה, החליט לפגוע בה באופן מיני ופיזי. מניע זה של זדורוב לא נכלל בכתב האישום, מאחר שלא רצה לחתום על הודאה הכוללת טענה שכזאת המתייחסת לאופן המיני
במהלך החקירה נתגלו שני פרטי מידע נוספים שקשרו לדברי התביעה את זדורוב לרצח. לטענת החוקרים לפני הרצח חיפש זדורוב באינטרנט סרטי "סנאף", סרטים שבהם מצולמים אנשים אמיתיים בעת שהם נאנסים או נרצחים, הוא גם קרא כתבות על הדרך בה ניתן לשסף צווארו של אדם והתעניין בטקטיקות הגנה במשפטי רצח מאוחר יותר הפריכה ההגנה טענה זו לאחר שהתברר כי לא היה מדובר בסרטי סנאף כי אם בסרטונים אחרים שהאיות שלהם דומה לסנאף. בנוסף לכך, גילה זדורוב בחקירתו כי סבל בעבר מהתפרצות זעם דומה, שהופנתה כלפי אחיו ברוסיה וכלפי שיכורים. עם זאת טען, כי לא רצח אף אחד מהם, אלא שייתכן שהפך אותם לנכים
לאחר הרשעתו בערכאה הדיונית הראשונה בבית המשפט המחוזי בנצרת
דורוב עירער על פסק הדין לבית המשפט העליון, ובערעור הציג חוות דעת של מומחים, הסותרות, לטענת סנגוריו, חלקים מהותיים מהראיות ששימשו להרשעתו, בין היתר בעניין זיהוי טביעת הנעל. בנוסף, האזינו השופטים להקלטות, שלטענת המשטרה הודה זדורוב במהלכן ברצח. ב-17 במרץ 2013 בצעד נדיר, הורה בית המשפט העליון למחוזי לעיין בראיות ולשקול מחדש את משמעותן. ב-24 בפברואר 2014 דחו שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת את טענות ההגנה, ובכך הרשיעו שנית את זדורוב ברצח תאיר ראדה.
באוקטובר 2014 ערער זדורוב בשנית על פסק הדין לבית המשפט העליון. במהלך הערעור טענו סניגוריו, אביגדור פלדמן ואלקנה לייסט, שבתא השירותים נמצאו עקבות נעליים המרמזות על אדם נוסף שיצא מהתא, שחקירתו של זדורוב הובילה אותו להודאה באמצעים פסולים כגון תדרוך ופיתוי, שהמשטרה שילמה תשלום מופרז למדובב, ושבית המשפט המחוזי לקה בחוסר בקיאות וחוסר ריסון שיפוטי.
-23 בדצמבר 2015 דחה בית המשפט העליון ברוב של שני שופטים נגד אחד את הערעור, והותיר את פסק הדין המרשיע על כנו. השופטים יצחק עמית וצבי זילברטל פסקו שזדורוב אשם, ואילו ראש ההרכב, השופט יורם דנציגר, סבר בדעת מיעוט כי יש לזכות את הנאשם מחמת הספק אך ציין שכפי הנראה זדורוב הוא אכן הרוצח
ביום 30.3.23 זיכה בעת המשפט המחוזי את זדורוב ברוב בדעות מרצח בנסיבות חמורות ומשיבוש הליכי משפט.
דעת המיעוט שהרשיעה אותו, ביססה את הרשעתה על הודאתו של זדורוב ברצח.
התוכנית נסובה סביב נושא ההודאה של זדורוב ודנה בהיבטיה השונים אך מבחינה משפטית.
צפייה נעימה
מוזמנים לשתף
Информация по комментариям в разработке