הסיפור הנפלא של שער יפו, אחד מ-8 שערים של העיר העתיקה, ירושלים ישראל

Zahi Shaked A tour guide in Israel and his camera [email protected] +972-54-6905522 tel סיור עם מורה הדרך ומדריך הטיולים צחי שקד 0546905522
My name is Zahi Shaked
In 2000 I became a registered liscenced tourist guide.
My dedication in life is to pass on the ancient history of the Holy Land.

Following upon many years of travel around the world, which was highlighted by a very exciting emotional and soul-searching meeting with the Dalai Lama, I realized that I had a mission. To pass on the the history of the Holy Land, its religions, and in particular, the birth and development of Christianity.

In order to fulfill this "calling" in the best way possible, I studied in depth, visited, and personally experienced each and every important site of the ancient Christians. I studied for and received my first bachelors degree in the ancient history of the Holy Land, and am presently completing my studies for my second degree.(Masters)



Parralel to my studies, and in order to earn a living, I was employed for many years in advertising. What I learned there was how to attract the publics attention, generate and, increase interest, and assimilate information. All this I use as tools to describe, explain and deepen the interest in the sites that we visit. From my experience, I have learned that in this way, the Holy Land becomes more than just history, and that the large stones that we see scattered about in dissaray, join together one by one until they become - a Byzantine Church. This also happens when I lead a group of Pilgrims in the Steps of Jesus. We climb to the peak of Mount Precipice, "glide" over the land to the Sea of Galilee, land on the water and "see" the miracle which enfolds before us. This is a many faceted experience. Not only history which you will remember and cherish, but an experience which I hope will be inplanted in your hearts and minds, and will accompany you all the days of your life.
שער יפו (בערבית: باب الخليل, תעתיק: "באב אל ח'ליל", תרגום: שער חברון) הוא אחד משמונת שערי ירושלים בחומת העיר העתיקה.

בתקופה הצלבנית הוא נקרא גם 'שער דוד', על שם המצודה הקרויה מגדל דוד הסמוכה לו. השער קבוע באמצע החומה המערבית של העיר העתיקה בירושלים, ונקרא על שם הדרך העתיקה המוליכה ממנו מערבה אל העיר יפו (היום - רחוב יפו) ונמל יפו, שהיה הנמל הראשי של ארץ ישראל עד לתקופת המנדט הבריטי. שם השער בערבית מתייחס לדרך חברון העתיקה, היוצאת משער יפו דרומה ומוליכה אל הערים בית לחם וחברון. שתי דרכים עתיקות אלו מהוות גם כיום עורקי תחבורה ראשיים בירושלים.
חומת ירושלים העתיקה נבנתה במחצית המאה ה-16 על ידי הסולטאן סולימאן הראשון. הבנייה נמשכה בשלבים במשך כמה שנים, ובכל פעם שהושלמה בניית אחד השערים, קבע הסולטאן הקדשה בראשו. בכל כתובת צוין גם תאריך חנוכת השער, ובשל כך אנו יודעים ששער יפו נבנה בשנת 1538: "צווה לבנות חומה מבורכת זו הסולטאן סולימאן בן סולטאן סלים חאן, בתאריך שנת ארבע וארבעים ותשע מאות (להיג'רה)."

השער היה ננעל מדי ערב ונפתח רק למחרת היום, בדומה לשאר שערי ירושלים העתיקה. בשל כך הוכשר במהלך התקופה העות'מאנית חאן (מלון דרכים) בקרבת השער, לשימוש המאחרים (כיום מבנה החאן הירושלמי). שער יפו היה הראשון שנפתח באופן מיוחד גם בלילות החל בשנת 1860, כאשר הרוסים בנו בסמוך לשער את מגרש הרוסים, והפעילו לחץ פוליטי לאפשר לצליינים גישה קבועה דרכו בכל שעה לכנסיות שבעיר העתיקה.

עד מחצית המאה ה-19 הגיעו רבים מהמבקרים לירושלים בדרך הראשית מצפון (דרך נבי סמואל), ולכן שימש שער שכם כשער הראשי של ירושלים. במחצית השנייה של המאה ה-19, בעקבות היציאה מהחומות ובניית השכונות החדשות דרומה ומערבה, עלתה קרנה של דרך יפו, ושער יפו הפך לפעיל אף יותר. בשנת 1889 נפתח גם השער החדש מצפון לשער יפו, דבר שהגביר עוד יותר את התנועה באזור זה. התנועה הערה הביאה להתפתחותם של מרכזים מסחריים משני צדי שער יפו, ובצמוד לחומה מבחוץ נבנו חנויות ובתי מגורים לרוב. באזור השער נבנו השכונות ממילא, ג'ורת אל ענב (כיום חוצות היוצר) ושמאעה (שהיה ממוקם בין המבנים הידועים היום כסינמטק ירושלים והמרכז העירוני למוסיקה ע"ש אלפרט).
בשנת 1898 התכוננה ירושלים העות'מאנית לקראת ביקור הקיסר הגרמני, וילהלם השני. בין היתר, הוחלט לפרוץ בחומת ירושלים פתח כניסה רחב, שיאפשר לו ולרעייתו, אוגוסטה ויקטוריה, להיכנס לעיר במרכבתם. לשם כך מולא חלק מהחפיר שהקיף את מצודת מגדל דוד הסמוכה לשער יפו; חלקה העליון של חומת החפיר הוסר; והוכשרה רמפה, שאפשרה מעבר רציף מחוץ לעיר פנימה. לראשונה בהיסטוריה של ירושלים המודרנית, התאפשרה כניסתן של עגלות לתוך העיר העתיקה. פתח זה משמש עד היום לתנועת כלי רכב בין העיר החדשה לעיר העתיקה, ומהווה את המעבר העיקרי המקשר ביניהם. את השיפוץ המרגש תיאר המחנך העברי דוד ילין:

על התיקונים ההולכים ונעשים לקבלת פני קיסר אשכנז, אומר כבוד פחת עירנו להוסיף עתה שער חדש בחומת עירנו על יד שער יפו מימין, למען תהיה דרך ישרה ומיוחדה לעגלות לבוא אל תוך העיר, והרחוב הנהדרי אשר לפתח שער עירנו בביאה, יתרחב הרבה יותר, ולצורך זה יפרצו בחומת העיר פרץ, ואת החֵיל העתיק (החפיר) אשר בין הרחוב הזה ובין מגדל דוד ימלאו בעפר. וקמו הפעם דברי רבותינו ז"ל האומרים: "מלך פורץ לו גדר, לעשות לו דרך"... וקול שוט וקול אופן יישמע ברחובותינו בהשתקשק הרכב בעיר פנימה.