'צפת' - מוטי שטיינמץ בקליפ חדש ומרגש!
לפני כמה שנים הוציא מוטי שיר נפלא בשם 'צפת' בעיבוד פילהרמוני מופלא של ר׳ מונה רוזנבלום, כחלק מפרוייקט מצומצם שיצא בארה"ב ו"שאבעת'דיג" שמו.
השיר מדבר על מעלת התמימות הטהורה שרצויה לפני אלוקים כקרבן ממש.
בכדי להנגיש את הכתיבה והביצוע המיוחדים, יצר הצייר מוטי הלר בכישרון רב קליפ המורכב מציוריו המדהימים.
צפו ותחי נפשכם!
שירה:מוטי שטיינמץ
לחן:ר' הערשל ויינברגר
ציור קליפ : מוטי הלר
מילים:ר' הערשל ויינברגר ושרגא לייכטר
תרגום לעברית: לייבי אדלר
עיבוד:מונה רוזנבלום
הפקה מוזיקלית: ר' נפתלי משה שניצלער
אפקטיםועריכת קליפ :מוישי רוזנפלד "אונליינר"
תרגום לעברית
בסמטת רחוב צדדית
בבית כנסת קטן, בצפת העתיקה
עומד רב העיר ליד עמוד התפילה
ודרשה נלהבת מפיו נשמעת
עניינים נשגבים
על לחם הפנים
מטיב הוא לשַׂבר, את אוזני המקשיבים
על כמה שבורא עולם מתגעגע
למה שהיו מביאים לפניו בזמן המקדש
את הלחמים שגרמו לו נחת רוח.
שם, בשיעורו של הרב
עומד יהודי בפתח הדלת
אחוז התפעלות
מאותם חלות
סובבה אותו ההרגשה
אמנם ידיעותיו היו מעטות
אך לפתע, חש חשק בליבו
לעשות נחת רוח לבורא עולמים
בהשגותיו הדלות החליט
אתן לבורא את אותן חלות
כמו לחם הפנים
אביא גם אני, החל מהיום.
את כל הפרטים, מילה במילה בדיוק רב
הוא ממהר להעביר לאשתו ולהסביר
שתי חלות נאות ויפות
אבקש שנאפה, מעתה כל שבוע
בהגיע יום שישי, הוא ניגש בהתרגשות
להשלים את מטרתו
את החלות הקלועות הוא מביא אל בית הכנסת
ניחוח שמימי ענוג מתפזר בחלל
בכל כך הרבה תמימות
ובאין סוף נעימות
אל תוך ארון הקודש אותן מכניס
עומד בדומיה
ממלמל, לוחש תפילה
שיערבו ויעלו לבורא כקרבן.
בבוקרו של יום שישי
מתכונן שמש בית הכנסת
הוא אינו מתמהמה
שוטף מנקה ומבריק
את היכל בית הכנסת, לכבוד שבת מסדר
ובביתו שלו
הדוחק לא יודע גבול
כסף אין, להכין את צרכי השבת
אל עבר ארון הקדוש, הוא ניגש
מבורא עולם שואל, מבקש
והנה, הוא לא מאמין למראה עיניו
[קה אכסוף נועם שבת...]
אני משתאה ומופתע
מתקשה להאמין למה שכאן, זה עתה קרה
משמיים אותי שמחו
ואליי שלחו
חלות כה נאות
תפילתי נענתה
בקשתי התמלאה
עתה, אוכל לשוב הביתה ברוגע
ומאז בכל שבוע
אותו ניחוח שמימי קבוע
היהודי, מניח בעקביות את החלות
והשמש בשמחה, לוקח אותן אל ביתו
מדי שבת בשבתו, היהודי מביט
בפני ארון הקדוש עומד ובודק
רואה איך קרבנו נתרצה והתקבל
הרי אל שמי מרום פרחו ועלו חלותיו
ליבו מתרונן משמחה
את הבורא במעשיי שימחתי
חידשתי לפניו את לחם הפנים
ובוודאי נאכלות הן בשמים העליונים
[שבת קודש נפשי חולת אהבתך...]
הרב עומד לא רחוק משם
ניצב וצופה, מהצד בעניין
כל הענין לא עולה יפה בעיניו
לא מקובל עליו רעיון שכזה
מתחלחל הוא ובפחד מתמלא
לביזיון הזה, אני מוכרח לעשות סוף
ר' איד, איי ר' איד
אל תשתטה בדעתך
סבור אתה שהנך מביא את לחם הפנים לקל חי?
חלותיך אינן פורחות למעלה כלל
אז אם כך, על ידי מי הלחם נאכל?
כלום לא הבנת שזה השמש, שמחיה את עצמו בהן?
היהודי משתתק וקופא על עומדו
נעלב, עד עמקי נשמתו
הן כוונתי היתה טהורה
השתדלתי והתאמצתי למען המטרה
את הקרבן הזה הבאתי
רק למען שמו יתברך, התכוונתי
מיד עם צאת השבת, איגרת ממוענת לרב
בשיניים נוקשות, קורא הרב את המכתב
ידיו רועדות ודמעותיו בבכי מטלטלות
כי כך כותב לו האר"י הקדוש
מיד בהישמע הקול בשמיים
שהפרעת וביטלת את הנחת רוח
תדע, שגזר דינך נחרץ
הוא חתום ואין לשנותו.
כי מי יכול לשער את הערך הגדול
שיש בשמיים למעשה תמים וטהור
הקב"ה אומר, תן לי ואקח זאת ממך
אם רק תתכוון לכך במלוא האמת מכל לבך
כקרבן עליי יירצה ויערב
כל כך הרבה תמימות
באין סוף נעימות
בלי שום פניות, טהור ומזוקק
כזו קדושה
באמת ובטהרה
זה מתקבל ונרצה, זה הרי יפה וכל כך מיוחד
כל כך הרבה תמימות
באין סוף נעימות
זה מתקבל ונרצה
ביופי כה נעלה.
Информация по комментариям в разработке