התקף חרדה, טיפול בחרדה ובפחד, טיפול בהתקף חרדה ובפחדים

https://goo.gl/ZA76Ju
@מרכז דר טל
טיפול בחרדה - התקף חרדה וטיפול - דר אילן טל, מנהל מרכז ד"ר טל, מסביר על התקפי חרדה אצל קארין מגריזו, מהם התקפי חרדה? כיצד לטפל בהתקף חרדה במהירות? מהן חרדות בכלל? מהם הסימנים להתקף חרדה?

מהן הפרעות חרדה
בעבר התייחסו להפרעות חרדה כביטוי של התנהגות נוירוטית בלבד. התנהגות נוירוטית, באה לידי ביטוי בהתנהגות מוקצנת, לא פעם מתוך מטרה להגן על האגו (אגו במובן לחלק באישיות האדם, מושג אותו טבע פרויד). חרדה היא תחושה כללית של סכנה מפני איום הקיים במציאות או שנמצא בדימיון, היא עלולה להיות כרוכה בהימנעות והסתגרות, אך היא איננה מסוכנת או חסרת פשר.
המושג נוירוזה החל להיות בשימוש כבר במאה ה- 18, אז הכוונה הייתה להפרעות במערכת העצבים. בהמשך, פרויד חלק על המשגה זו וטען כי נוירוזות מקורן בקונפליקטים תוך נפשיים, ובעיקר כאשר החלק בנפש האדם, אותו כינה פרויד "איד" רוצה להוציא לפועל מחשבה / התנהגות, אשר אסורים על פי עקרונות האגו והסופר אגו.
פרויד סבר שהחרדה היא הגורם לנוירוזה והנוירוזה היא ביטוי שנועד להסוות את החרדה. ההנחות של פרויד אודות חרדה שאיננה גלויה לעין וגורמת לביטויים נוירוטיים מגוונים ספגה ביקורת מן הגישה המדעית. ואכן, ההגדרות של ה- DSM אינן מתייחסות לגורמים השנויים במחלוקת של תופעות פתולוגיות אלא מתארות את הביטויים הסימפטומטיים הנראים לעין.
דפוסי תגובה של פחד וחרדה
נהוג לראות בפחד תחושה של סכנה קרבה שהמקור שלה הוא ידוע, בעוד שחרדה היא תחושה של פחד ממקור לא ידוע או שאינו קיים במציאות. חרדה מוגדרת כתחושה פנימית שדבר נורא שעומד להתרחש וזאת למרות שאין סיבה אובייקטיבית נראית לעין לחשש הפנימי. אותו פחד קיצוני מגביל במידה רבה את התפקוד, מפר את שגרת חיי היום יום ומביא לדפוסי הימנעות, אשר ללא טיפול, מתרחבים לתחומים רבים בחיי האדם.
לחרדה שלושה מרכיבים בלתי תלויים זה בזה, כלומר: כל אחד מהם יכול להתרחש בנפרד:
המרכיב הפיזיולוגי - הפעלה של מערכת העצבים האוטונומית.
המרכיב התנהגותי - הפעלה של תגובת fight/ flight .
המרכיב הקוגניטיבי – סובייקטיבי – " אני מרגיש פחד".
במובן הזה הפחד משמש כרגש בעל ערך הישרדותי. בחרדה , לעומת זאת מעורבים מרכיבים קוגניטיביים ורגשיים אשר הקשרים ביניהם סבוכים ( חוסר אונים, תחושה של עתיד בלתי צפוי, תחושת סכנה פנימית וכו' ). החרדה גם היא קשורה בהיערכות לקראת תגובת fight / flight. נראה שמרכיב העוררות הפיזיולוגית בחרדה כרוך בעוררות כרונית או במצב של כוננות מתמדת. החרדה אומנם עשוייה לשפר הסתגלות כאשר האדם מכין את עצמו לאיום אפשרי ( למשל : מבחן ) ולכן מתכונן אליו טוב יותר. עם זאת, כאשר היא כרונית ומוקצנת היא פוגעת בהסתגלות של האדם.
חרדה ופחד הם רגשות אשר נלמדים דרך התניה קלאסית. כאשר גירוי ניטרלי מוצמד לגירוי בלתי מותנה אברסיבי הגירוי הניטרלי יקבל את האפיונים של הגירוי הבלתי מותנה ויהפוך להיות גירוי שמתנה פחד. תהליך זה עשוי להסביר התפתחות של הפרעת חרדה אצל ילדים ובוגרים. למשל : אדם שהיה עד לפיצוץ של אוטובוס עשוי לחוש חרדה רק למראה של אוטובוס נוסע ברחוב , או רק למשמע סירנה של אמבולנס. גירויים אלו לפני האירוע הטראומטי היו ניטרליים עבורו.
ה- DSM מבחין בין 7 סוגים עיקריים של הפרעות חרדה :
פוביות ייחודיות .
פוביות חברתיות.
הפרעת פאניקה ללא אגרופוביה.
הפרעת פאניקה עם אגרופוביה.
הפרעת חרדה כללית .
הפרעה טורדנית – כפייתית.
הפרעת דחק פוסט טראומטית – תגובה מתמשכת לגורמי דחק טראומטיים.