נתקלתי אתמול במקרה מזעזע, שאני חייבת לשתף איתכם: מדובר באמא לילד בן שנתיים עם עיכוב משמעותי בדיבור

נתקלתי אתמול במקרה מזעזע, שאני חייבת לשתף איתכם:

מדובר באמא לילד בן שנתיים עם עיכוב משמעותי בדיבור שלו,
ששיתפה אותי שאשת מקצוע מוסמכת פשוט אבחנה את הילד על הרצף האוטיסטי, בשיחת טלפון עם האמא.

מעבר לזה שהדבר הזה מזעזע, לא מקצועי, בגדר מחדל,
אני רוצה שתצאו ממנו עם 4 מסקנות חשובות שחייבות להנחות אתכם תמיד, ובטח במצבים שיש לילד עיכוב בדיבור:

1. אין דבר כזה אבחון בטלפון. בשביל לאבחן צריכים להכיר את הילד, להתרשם ממנו, ורצוי בסביבה הטבעית שלו.
2. אף פעם אל תיקחו כתורה מסיני מה שאנשים זרים אומרים על הילד שלכם. אם זה לא יושב לכם טוב, תמשיכו לחקור, לבדוק, לכו לחוות דעת נוספת. אין אדם שמכיר את הילד שלכם טוב יותר מאשר אתם, ההורים שלו.
3. גם אם הילד קיבל בסופו של דבר אכן קיבל אבחנה, קחו את זה רק ככלי לקבל זכויות מהמדינה. מדובר באותו ילד מדהים, יקר, אהוב, עם כל החוזקות שלו. ה״כותרת״ שהוא קיבל לא משנה את הילד, היא רק מאפשרת לכם לקבל יותר זכויות מהמדינה כדי לעזור לו.
4. אין דבר כזה לחכות לטיפול. ההמתנה היא פשוט פשע לתקופה הקריטית שהילד שלכם נמצאה בה. ככל שהטיפול ניתן מוקדם יותר, כשהמוח צעיר, כך אפשר ליצור שינוי משמעותי יותר ביכולות הדיבור של הילד.

הנקודות האלה הן קריטיות וממש בגדר הצלת נפשות!!
מה מפה הכי נגע בכם?
שתפו אותי👇🏻