הטקסט והמקורות בקישור הבא :
https://drive.google.com/file/d/165zo...
מתוך הספרמחשבת חרוץ של רבי צדוק הכהן מלובלין זי"ע אות ט"ו כ"ט.
המקורות :
מלכות שלא זכה לה. דכתר מלכות זכה יהודה ונטלו. ועל כן הוא נקרא כולו על שם השם יתברך, כמה שאמרו בסוטה , ואין מפסיק אלא הד' הרומז על דלותו והכרת חסרונו. ועל ידי זה, זכה למילוי החסרון בקבלת העובר דאתעביד ה' וזכה לכל השם :
[ל] ולעתיד יבורר זה כשיעשם הקב"ה לעץ אחד ואפרים לא יקנא את יהודה כי יכיר מעלתו נגדו , ואז יהיה שלימות כל העשר מדרגות בכל זרע ישראל, שכולם נקראים יהודים על שם יהודה . וזהו מילוי הג' ווי"ן דבעולם הזה שהוא עלמא דשקרא האמת נעלם, ועל כן הו' שהוא אות אמת באה בהעלם. ואף על פי שנשלך אמת ארצה , הוא מעט הטוב שבעולם העשיה, דרובו רע, עד שאין הטוב ניכר כלל,
הנושאים שנלמדו :
כתר, חכמה בינה, חסד גבורה תפארת, נצח הוד יסוד. צדיק יסוד עולם.
ברכות ל"ד ב : אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָנִי: לְדִידִי מִפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הֶדְיוֹט, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. כֹּהֵן גָּדוֹל, תְּחִלַּת כׇּל בְּרָכָה וּבְרָכָה. הַמֶּלֶךְ — כֵּיוָן שֶׁכָּרַע שׁוּב אֵינוֹ זוֹקֵף, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל וְגוֹ׳ קָם מִלִּפְנֵי מִזְבַּח ה׳ מִכְּרֹעַ עַל בִּרְכָּיו״.
סוטה לו: : אָמַר רַב חָנָא בַּר בִּיזְנָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא: יוֹסֵף שֶׁקִּידֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר — הוֹסִיפוּ עָלָיו אוֹת אַחַת מִשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יְהוּדָה שֶׁקִּידֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא — נִקְרָא כּוּלּוֹ עַל שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
בינה עילאה – רחם.
פרי עץ חיים , שער חג המצות ז׳ : מצאתי כתוב בפירוש מורי הרב זל"הה - הא לחמא עניא, הא פי' - היא ה' אחרונה שבשם, ונקרא עניא, דלית לה מגרמא כלום, אלא מה דיהבין לה. והנה ה' זו יש בה ב' ציורים - ד"ו, ד"י... והוא כאשר תקבל מת"ת שהוא סוד ו', יצטייר בה סוד ד"ו, וכאשר תקבל מיסוד לבד בלי שפע מת"ת, אז היא לחם עוני, ויצטייר בה סוד ד"י...
אם מורידים כל ה-יוד-ים של שם הויה, מקבלים דוד (המלך). ד' פותח ו ד' סוגר, דלה ועניה (שקוף). האות הקיימת תמיד היא ו' (החיים) כי אין בלתה (משיכת ה י' למטה).
ישעיהו י"א י"ג : וְסָ֙רָה֙ קִנְאַ֣ת אֶפְרַ֔יִם וְצֹרְרֵ֥י יְהוּדָ֖ה יִכָּרֵ֑תוּ אֶפְרַ֙יִם֙ לֹֽא־יְקַנֵּ֣א אֶת־יְהוּדָ֔ה וִֽיהוּדָ֖ה לֹֽא־יָצֹ֥ר אֶת־אֶפְרָֽיִם׃
אפרים לא יקנא את יהודה. משיח בן יוסף ומשיח בן דוד לא יקנאו זה בזה:
סנהדרין ק"ב א' : (מלכים א יג, לג) אחר הדבר הזה לא שב ירבעם מדרכו הרעה מאי אחר אמר ר' אבא אחר שתפשו הקב"ה לירבעם בבגדו ואמר לו חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן אמר לו מי בראש בן ישי בראש אי הכי לא בעינא.
ברכות ל"ד ב : וּפְלִיגָא דְּרַבִּי אֲבָהוּ, דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: מָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְשׁוּבָה עוֹמְדִין — צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָם עוֹמְדִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב״. ״לָרָחוֹק״ בְּרֵישָׁא, וַהֲדַר ״לַקָּרוֹב״.
כולם צדיקים.
הזהר, בראשית ט״ו:קע״ד : וְעוֹד תְּלַת זִמְנִין אִתְּמָר בְּהַאי קְרָא אֲנִי אֲנִי אֲנִי. דְּאִית בְּהוֹן א' א' א' י' י' י'. דְּאִתְרְמִיזוּ בְּיו"ד ה"י וא"ו ה"י, יו"ד ה"א וא"ו ה"א. וְאִית בְּהוֹן ג' ווין ו' ו' ו' וַ'אֲחַיֶּה וַ'אֲנִי וְ'אֵין דְּאִתְרְמִיזוּ בְּאִלֵּין שְׁמָהָן. (דברים לב לט : רְא֣וּ ׀ עַתָּ֗ה כִּ֣י אֲנִ֤י אֲנִי֙ ה֔וּא וְאֵ֥ין אֱלֹהִ֖ים עִמָּדִ֑י אֲנִ֧י אָמִ֣ית וַאֲחַיֶּ֗ה מָחַ֙צְתִּי֙ וַאֲנִ֣י אֶרְפָּ֔א וְאֵ֥ין מִיָּדִ֖י מַצִּֽיל).
הסולם על ספר הזהר , פנחס ש״ו : ולמכרע בח"י עלמין וכו': וצריך לכרוע בח"י עולמות, דהיינו במדת היסוד שנקרא ח"י. וזה הוא ו"ו ו', כי כל הכורע כורע בברוך, שהוא יסוד הנקרא ברוך, וכל הזוקף זוקף בשם הויה, שהוא עמוד האמצעי שהוא ת"ת הנקרא הויה, וצדיק הנקרא ברוך, שהם ו"ו ו', שת"ת ה"ס וו במילוי, ויסוד ה"ס ו' בלי מילוי. ואלו ג' ווין רמוזות בר"ת ג' הפסוקים ו' יסע ו' יבא ו' יט. שה"ס ג' קוין דשם ע"ב (כנ"ל וישלח דף נ"א) ו"ו עליונה שהיא ת"ת, אחוזה בזקיפה וכריעה, וע"כ יש בו ב' ווין. אבל היסוד האחוז רק בכריעה, יש בו ו' אחת. וכולם, כל ג' ווין, עולות ח"י כנגד ח"י ברכות התפלה. (ו' עליונה יעקב תפארת)
Информация по комментариям в разработке