שיר עד - זכריה בן עזרא - מילים: יעקב אורלנד | לחן: משה וילנסקי | שירה: שושנה דמארי, 1956

מילים: יעקב אורלנד (2002-1914) |
לחן: משה וילנסקי (1997-1910) |
ביצוע: שושנה דמארי (2006-1923) |
בליווי תזמורת "קול ישראל", בניצוחו של משה וילנסקי (1997-1910) |

שנת כתיבה והלחנה: 1954 | שנת פרסום הקלטה: 1956.

השיר "זכריה בן עזרא" ("Zecharya Ben Ezra") עוסק בנושא העולים החדשים שהגיעו לארץ ישראל בשנים שלאחר קום המדינה, מתאר את חיי הדחק במעברות שבהן שוכנו ומתייחס לנושאים אקטואליים של אותה תקופה.
השיר נכתב בשנת 1954, זמן קצר לאחר שדוד בן-גוריון התפטר מראשות הממשלה, עזב את תל-אביב ועבר להתגורר בקיבוץ שדה בוקר, כחלק מהפרחת הנגב.

חוקר הזמר העברי, נחומי הרציון, סיפר, כי את ההשראה לכתיבת השיר קיבל יעקב אורלנד בעקבות קריאתו של בן-גוריון, במהלך כנס לאנשי רוח שהתקיים במלון "נווה מדבר", כי יכתבו סיפורים-שירים-מאמרים על הנגב.
ואכן, בשיר ירד זכריה לשדה בוקר, "בדרך בן גוריונה". יצויין, כי בן-גוריון חיבב מאד את עדת התימנים.
בן-גוריון היה בטוח כי את השיר כתב ידידו, נתן אלתרמן. הוא אף הודה לו על "שעשית לי פרוטקציה אצל התימנים" והוסיף: "אבל אני אוהב אותם גם בלי זה". אלתרמן העמיד את בן-גוריון על טעותו ומסר שאת השיר כתב יעקב אורלנד. תגובתו של בן-גוריון היתה: "מה, יש עוד משורר שעושה לי פרוטקציה אצל התימנים?"

השיר נכתב והולחן במקור לזמרת חנה אהרוני (נ' 1933), אשר ביצעה אותו לראשונה בהצגה "הילוּלַילָה", שהעלה תיאטרון ה"לי לה לו", החל מ-13/2/1954 עד אפריל 1954 (במאי 1954 פסקה פעילות התיאטרון).

מאז זכה השיר, אשר לחנו מזרחי-תימני, לביצועים של אמנים שונים ממוצא תימני, ובהם שושנה דמארי, עפרה חזה ודקלון.

הביצוע של שושנה דמארי לשיר נטבע באלבום "שושנה דמארי - פניני המזרח", הד ארצי, 1956.

יא מי פילל, יא מי מילל
שיזכרני הגואל?
אם נתקיים מה שהבטיח
ובא המלך המשיח -
הכל כדאי - אם טוב, אם רע -
נאום זכריה בן-עזרא.
זכריה בן-עזרא!

אני זכריה בן-עזרא
ולחמי לחמא-עניא
וגר אני במעברה
אצל הכביש לנתניה.

בחורף - יא, הקור חודר,
בקיץ - יא, מחניק לי,
אבל איני דורש יותר,
זה מה שיש - מספיק לי.

פה כל עשיר וכל עני
מוצא פגם או מום לו,
רק האחד, התימני,
עוד לא חסר מאום לו.

יא מי פילל, יא מי מילל...

ב"בוליטיק" עודני תם, ( - בית זה אינו מושר כאן)
אין לי מושג כזית,
ולא "חרות", ולא "מפ"ם" -
אנא מחוץ לבית.

כי הבורא עלי גזר: ( - בית זה אינו מושר כאן)
זכריה, דון ושקולה,
את חמורך תוליך ישר,
אל תט ימין ושמאלה.

ואנוכי בתום שואל: ( - בית זה אינו מושר כאן)
למה רבים בניך?
לו רק ידעת, ישראל,
מה טובו אוהליך.

אתמול נולד בי לב אחר
נשאתי נס ציונה
ירדתי לשדה בוקר
בדרך בן גוריונה.

אמרתי לו: תשמע, אדון,
למה ייפלו פניך ?
כל זמן שיש עוד אל עליון
זכריה אחריך!

אז לבבו מגיל נדם
ולשונו נבוכה:
יא זכריה, אשרי העם
שיש לו בן כמוך!

אשרי העם והמדינה
אם זה כוחה וזה אונה.
אם כך הן לא לשווא ירדתי
וטוב הצעד שצעדתי.
הכל כדאי, חי אל עליון,
נאום הגבר - בן-גוריון!

הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

התמונות שבסרטון, עפ"י סדר הופעתן:
עטיפת האלבום "שושנה דמארי - פניני המזרח", הד ארצי, 1961.
תימנים עולים יורדים מהמטוס שהביא אותם מתימן (26.8.1950) - לשכת העיתונות הממשלתית, מתוך אתר פיקיויקי.
תימנים עולים חדשים מבשלים על פתיליה במעברה בכסלון (1950) - ארכיון הצילומים קקל. ורנר בראון, מתוך אתר פיקיויקי.
רופא מסייר באוהלים במעברה ונפגש עם עולים חדשים (1948-1952) - נחלת הכלל, מתוך אתר פיקיויקי.
משפחה של עולים מתימן נרשמים במשרד העליה (1948-9) - באדיבות גנזך המדינה, מתוך אתר פיקיויקי.
עולים חדשים אוחזים באתים בכפר אורה (1950) - ארכיון הצילומים קקל, יצחק ברדי, מתוך אתר פיקיויקי.
דוד ופולה בן-גוריון בפתח הצריף בשדה בוקר (1953) - ארכיון הצילומים קקל, ורנר בראון, מתוך אתר פיקיויקי.
דוד בן-גוריון מבקר במעברת פרדיה (1950) - צלם: אלדן דוד, לשכת העיתונות הממשלתית (3 תמונות).
ילדים רוקדים במעברה (1950-1952) - נחלת הכלל, מתוך אתר פיקיויקי.
משפחה תימנית בדרכה למחנה המעבר של הג'וינט ליד עדן (1.11.1949). צלם: זולטן קלוגר.
עולים חדשים מתימן במחנה קליטה בראש העין (1.10.1949) - לשכת העיתונות הממשלתית, מתוך אתר פיקיויקי.
דוד בן-גוריון מבקר במעברת פרדיה (1950) - צלם: אלדן דוד, לשכת העיתונות הממשלתית.

עריכה: אתי ירוחמי.

"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad