כולולנו כאחד - שירת ההמונים בועידת המחנכים 2 • הבן יקיר לי

מאות המחנכים בביצוע מרגש לניגון ״הבן יקיר לי״
שעת ערב מאוחדת של ועידת המחנכים בצפון הארץ.

שלוש מאות מחנכים מובחרים מתכנסים ומתוועדים יחדיו לכולולנו כאחד, המייה של שירה וזמרה משותפת, בניגוני חב"ד.

כאיש אחד, בלב אחד, בשיר אחד – אך לא בקול אחד... קולות שונים, קולות שניים, קול רודף קול, הדים ובנות קול... הרמוניה של אחדות רב חושית. קול גדול ולא יסף, קול גדול שלא פסק.

בחלל האולם מרחף, נראה ולא נראה, ה"בן-יקיר". אותו ילד אובד, התועה בדרכי רוחו ומגשש בסמטאות נשמתו. העלה הרועד על קצה הענף, רגע לפני... ונפשו בשאלתו: אני "שווה"? מישהו חושב עליי? מישהו זוכר אותי?

ותשובתם של המחנכים אחידה, בקול יציב וקצוב: *הבן יקיר לי - זכור אזכרנו. המו מעיי לו - רחם ארחמנו*.

ורוח הקודש השב תשיבם בבת קול: אמן. ושבו בנים לגבולם. נאום ה'.