הר הבית - זמן מלחמה 25.6.24

פרויקט ''שיחות בהר הבית''

מיועד להנגיש לכלל עם ישראל ולעולם כולו את מרכזיות המקום מאז ומקדם!

בהיסטוריה, בארכיאולוגיה, בתרבות ובדת.

בסדרת שיחות זו, יועלו שיחות שונות עם מגוון דמויות בחברה הישראלית, בנושא הר הבית

חלקיו השונים.

פרק 151: הר הבית – זמן מלחמה

בעיצומה של המלחמה בעודי רחוקה מביתי שנמצא באזור מלחמה  נפשי מוצאת לה מנוח בהר הבית. שם, אם מנטרלים את כל רעשי הקרע והרקע של איומי הסרק על ידי השוטרים בהר, מבטי האיסלמיסטים שמפריע להם ברקע שיש עוד אנשים שמבקשים את קרבת אלוהיהם, דווקא בהר הבית,  נפשי מצאה מנוח.

השקט שקיים שם זורע בלב שלווה, רגיעה ושלמות אליה עורגים כל בני אדם, בין אם מודעים ובין אם לאו.  שם התיישבתי על סלע, עצמתי עיניים לרגע קל  בזמן שאנשים  מאחורי התפללו חזק על השבת החטופים, החיילים במלחמה, הארץ והמדינה, ונסחפתי בתודעתי אל קץ הימים הקשים. כנראה שבהר הבית ביחד עם ההשראה שבו זה אפשרי. לרגע הייתי שם בתודעתי, שם היו כולם, שם היה שלום!

לקול השוטר "גברת יאללה, קדימה, הולכים", פקחתי בבהלה את עיני ושוב הכתה בי המציאות –  היהודים אינם רשאים במקום הכי קדוש להם, לעצום עיניים ליותר מכמה שניות, בטח שלא להתפלל בחופשיות או ללכת בקצב הרצוי להם.

 החרפה בהר הבית כלפי עולי ההר היהודים ואני בניהם קשה מנשא!

"עד מתי"? שאלתי בליבי, אבות אבותיי התפללו במשך 2600 שנה בתימן לזכות לעלות ארצה לנשק את האדמת הקודש ולעלות להתפלל בהר הבית, מקום מקדשינו.

מה קרה למקימי הארץ והמדינה? הם לא שמעו על הר הבית וקדושתו? על תפקידו בחיי האדם היהודי מאז ולתמיד?

מה שבטוח, שמתימן הם לא באו

''עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו''