איך נסראללה נחתם לחיים לפני שנתיים?? | שיעור מהפכני על הדין בראש השנה! |ישיבת שדרות|הרב יהודה בן חמו

נתיבות שלום דר"ה עמ קח: "והביאור בזה, כי יסוד ושורש ר״ה הוא כמ"ש זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון, וכדאיתא מהאריז"ל אשר בכל שנה ושנה כל הדברים חוזרין לקדמותן ובר״ה מתחדשת הבריאה ומתהווים שוב כל הענינים שהיו במעשה בראשית..ובריאת העולם מחדש..וחידוש מלכותו ית. ולפ"ז מבואר ענין המשפט והדין בר"ה, דמאחר שהיום הרת עולם פ', שהוא יום חידוש הבריאה, ע״כ יעמיד במשפט כל יצורי עולמים. יש דיון למעלה אם מתמלא על ידם היעוד והמטרה שיעד הבורא ית״ש..יש דיון אם נצרך הפרט הזה גם לשנה החדשה, אם מילא את יעודו ותפקידו באי עולם והמון בריות לאין תכלית. מי לא נפקד כהיום הזה. וגם על צבא מרום הדין הזה, שגם הם בכלל הבריאה ונידונין אם הם נחוצים למטרה העליונה או שיתבטלו..ויסוד לדברים איתא באריכות במכתבי יסוד העבודה (מכתב י״ב), עד״מ למלך שיסד מדינה אחת בכדי שיתגלה מלכותו עליהם ויעשה עמהם טובות גדולות וכו׳. וקבע יום אחד בשנה בו יחקור לאור המעשים והמציאות של בני המדינה אם כדאי הוא בנין המדינה אשר עשה, וביום הנ״ל בא יראה ופחד לבני המדינה פן יתחרט המלך מכל בנין המדינה, ע״כ מה עשו התבוננו בשורש כוונת הבניין ויסודו ואת הכוונה העליונה של המלך שבגללה יסד המדינה. וקבלו עליהם שמעתה ישמרו לקיים בכל עניינם שיהי׳ ע״פ הכוונה הזאת ולעשות נח״ר לפניו, ובזה גרמו כי גם המלך חידש רצונו בהמשך קיום המדינה. עיי״ש באריכות. המשל הזה מפיץ אור על כל עניני ר״ה, שבהיות והוא יום חידוש הבריאה. ע״כ יש בו דיון למעלה אם כדאי הוא בנין המדינה אשר עשה. ומדויק לאור זה לשון חז״ל (ר״ה טז.) העולם נדון, היינו שהדיון הוא על כללות העולם, האם מוצדק קיומו לאור המטרה היעוד והכוונה העליונה, וכל פרט ויחיד מכל באי עולם נידון בקשר עם הדיון הכללי על העולם וכחלק מהבריאה הכללית...ובזה תבין משארז״ל אדם נדון בכל יום ובכל רגע דכתיב ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו. א״כ מה הועילה החתימה ביוה״כ. אבל העניין הוא כי כבר נודע..שאדם נידון בכל יום..אך ההפרש הוא שככל ימות השנה נדונין רק היחידים ולא כל העולם..משא״כ בר"ה שהוא תחלת מעשיו שביום זה נברא אדה״ר שהי׳ כולל כל בחי׳ הנשמות של כל הקומה, ובכל ר״ה חוזר הדבר לקדמותו. לכן נדונין כל העולם.. ומכל האמור עולה, שיומא דר״ה נקרא יום הדין לא משום שדנים בו להעניש את החייב. שכאמור זה לא שייך כי אם לגבי בעלי בחירה, אבל הפירוש יום הדין הוא על כל נברא ויצור, אם צריך להמשיך את קיומו בעולם או לא...וע׳׳פ הדברים האלו יבואר מה שר״ה הוא יום חגנו. ולובשים בו לבנים ומברכים שהחיינו על היום הזה. הכל מטעם שהוא יום התחדשות הברית בין קוב״ה וישראל. ומובן מה שאמר נחמי׳ אל כל העם היום קדוש הוא לה׳׳א אל תתאבלו ואל תבכו לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים וכו׳. כי התפיסה של העם בר״ה היתה שהוא יום דין על העבר. ובכייתם היתה בבחי׳ אבלות כבוכה על מת שאין לו תיקון עוד, ע״כ אמר להם אכלו משמנים וכו׳ היינו את המשמנים והממתקים שיש ביום הק׳ הזה כי קדוש היום לאדונינו, שהוא יום כריתת ברית מחדש ובו כל יהודי ממליך עליו מחדש את הקב״ה, קבלו עליכם את הברית מכאן ולהבא. והוא ע״ד שמפרש בספה״ק תולדות יעקב יוסף (עי׳ פרשת פנחס) מאחז״ל ג׳ ספרים נפתחים בר״ה, צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים וכו׳. היינו שפותחים שלשה ספרים חדשים שכל אחד רושם את עצמו לשנה החדשה באיזה שרוצה. ואם מקבל עליו לשנה החדשה להיות נמנה בין הצדיקים ושימלא יעודו ותפקידו בעולמו מעתה. עי״ז נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים, ובינונים ורשעים וכו׳ היינו אלו שלא מקבלים עליהם למלא את יעודם ותפקידם בשנה הבאה ממילא אין להם עוד תפקיד בעולם. ומבואר לפ״ז היטב. שאין בכלל סתירה מהא דר״ה הוא יום חג ולובשים לבנים, להא דאין אומרים בו שירה משום שספרי חיים וספרי מתים מונחים"


לאתר הִתְפַּתְּחוּת אִישִׁית יְהוּדִית - מאמרים באמונה נפש וסוגיות תרבותיות:
https://pninei-emuna.blogspot.com

להצטרפות לקבוצת ווצאפ שקטה לקבלת שיעורים ומאמרים:
https://chat.whatsapp.com/BK7eMYrF9HC...