Скачать или смотреть תפילה היא לא כספומט | שיעורו השבועי של הרב אברהם אנגל | ישיבת 'עטרת מרדכי' צפת

התפילה סיבת העקרות

רבנו בחיי לבראשית כה כא

"ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה היא" ... היה ראוי להקדים ולומר "ותהי רבקה עקרה" ואחר כך "ויעתר יצחק לה'... כי עקרה הוא",

ומה שהקדים התפילה, ייתכן לומר שהקדים העיקר, ולמדנו שאין הכוונה שתהיה העקרות סיבת התפילה, שאם כן הסיבה עיקר והתפילה טפל לה, אבל... התפילה סיבת העקרות, ולומר לך שלא נתעקרה אלא כדי שיתפללו שניהם על הדבר, לפיכך הקדים התפילה, שהיא העיקר והסיבה הראשונה שבשבילה בא העקרות לרבקה אמנו... ומכאן יש ללמוד עוד כוח התפילה שהיא גדולה מאוד, ואפילו לשנות הטבע.

ולמה נתעקרו האימהות? אמר רבי לוי בשם רבי שילא דכפר תמרתא ורבי חלבו בשם רבי יוחנן: שהיה הקב"ה מתאווה לתפילתם. אמר הקב"ה: עשירות הן, נאות הן, אם אני נותן להם בנים - אינן מתפללות לפני! (מדרש תנחומא, תולדות, ט]

ר' נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן ח"ב, פד

דע, שעיקר התחברות ודבקות להשם יתברך הוא על־ידי התפילה. כי התפילה הוא שער שדרך שם נכנסין להשם יתברך, ומשם אשתמודעין ליה. כי תפילה היא מלכות, כמו שכתוב "ואני תפְלָּה". ותפילה לשון התחברות, כמו שכתוב "נפתולי א להים נפתלתי", תרגומו לשון התחברות

עין איה / שבת א / פרק ראשון / מג.

תנו רבנן הנכנס לבקר את החולה בשבת אומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא

מציאות התחלואים פועלת פעולה טובה על תכונת האדם, על ידם האדם נכנע מלפני ד', והידיעה של אפשרות החולי למין האנושי פועלת לטובה לרכך קושי עורף של קשי עורף ולבצר זדון רעי-לב. אמנם להשלים את הלקח הטוב שמקבל האדם ממציאות החלאים הוא מה שעל ידם האדם מזדקק בטבעו לתפילה, לחלות פני ד' להושיעו בעת צרה ויום רעה. על כן רבה היא מאוד פעולת התפילה בחלאים, כי מתוך התכונה האנושית אנו מכירים שאחת מהמטרות ההשגחיות בהימצא החלאים היא שישוב האדם אל פני ד' , "תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם" (תהלים צ ג). על כן פעמים רבות כאשר פעלה המחלה את תעודתה המוסרית כראוי, על ידי שבהתגבר האדם בתפילה, החולה עצמו או קרוביו ומיודעיו, היטיב על־כל־פנים למצב המוסרי בכלל, ונתקרבו לבבות רבים אל ד' ונתרככו ומידותיהם נזדככו, הנה הגיעה למטרתה, ובזה תלך לה, והאדם ישוב לאיתנו.

הקדם רפואה למכה והתפלל לפני בוא הצרה

אמר רבי אלעזר: לא תהא בוסר בשעת הרווחה שלא להתפלל... ולא תאמר: אני ברווח, מה אני מתפלל, וכשתגיע לך צרה תבוא תתפלל. אלא קודם שתבוא לך הצרה הווי מקדים ומתפלל... אוקיר לאסייך עד שלא תצטרך ליה [=כַּבֵּד את רופאך לפני שתצטרך לו]. [מדרש תנחומא, מקץ, י]