חיבור משה וישראל
וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. (שמות כז, כ)
איך הפסוק מציב את החיבור למשה כתנאי לחיבור אמיתי עם ה׳?
שמן זית כמאור תורה
הָרוֹאֶה שֶׁמֶן זַיִת בַּחֲלוֹם, יְצַפֶּה לִמְאוֹר תּוֹרָה (ברכות נז ע"א)
איך המאמר מלמד שהחכמה צריכה להיות טהורה ולהתחבר לענוה כדי להאיר?
גאווה מוציאה שכינה
אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִין לָדוּר בָּעוֹלָם (סוטה ה ע"א)
איך הגאווה חוסמת קשר עם ה׳ וממילא גם אהבה וקשר עם אנשים?
מטרת המשכן
וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. (שמות כה, ח)
איך הפסוק מגדיר שהיעד הוא שכינה בתוך ישראל ולא רק בניין חיצוני?
הדיבור מבין הכרובים
וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים (שמות כה, כב)
מה מלמד המוקד "מבין שני הכרובים" על הקשר בין שכינה לאהבה וענוה?
משה מקים את המשכן
וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת־הַמִּשְׁכָּן (שמות מ, יח)
למה דווקא משה, כסמל הענוה, הוא זה שמקים את המשכן בפועל?
שכינה בבית או אש
אִישׁ וְאִשָּׁה, זָכוּ - שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶן, לֹא זָכוּ - אֵשׁ אוֹכַלְתָּן. (סוטה יז ע"א)
איך ענוה הופכת זוגיות למקום של שכינה ואהבה, ולא של תחרות ותחושת "חייבים לי"?
ייסורים כמסלול לענוה
טוֹב־לִי כִי־עֻנֵּיתִי-- לְמַעַן, אֶלְמַד חֻקֶּיךָ. (תהלים קיט, עא)
איך הייסורים שוברים גאווה ומכינים את האדם ללמוד ולהאיר לאחרים?
ריבוי שמחה באדר
מִשֶּׁנִּכְנַס אֲדָר מַרְבִּין בְּשִׂמְחָה (תענית כט ע"א)
איך "מרבין בשמחה" קשור לענוה של מי שרואה את הכל כמתנה?
עד דלא ידע כביטול האני
חַיָּיב אִינִישׁ לְבַסּוֹמֵי בְּפוּרַיָּא עַד דְּלָא יָדַע (מגילה ז ע"ב)
איך "עד דלא ידע" נועד לבטל גאווה ולהוליד אהבת ישראל אמיתית?
עמלק כקרירות בדרך
אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ (דברים כה, יח)
איך ה"קרירות" פועלת כמו גאווה שמקררת את הלב ומנתקת אהבה וחיבור?
כל החיבור האמיתי לקדוש ברוך הוא, וכל היכולת להרגיש אהבה (בין אדם לשם ובין אדם לזולת, ובפרט בבית) תלויים בענווה. "ואתה תצווה" מתפרש כחיבור (בצוותא) - משה, כסמל הענווה, מחבר את ישראל ומלמד אותם איך מגיעים לענווה. לכל יהודי יש "שמן זית זך" - חכמה נקייה וטהורה - אבל היא חייבת להתחבר ל"אליך", כלומר לבחינת הענווה, ההכרה שזה לא שלי אלא מתנה מהשם. בלי זה אין משכן, אין שכינה, ואין תחושת אהבה.
איך זוכים לענווה בפועל? דרך שני צירים: להתחבר לצדיק שחי ענוה (בחינת משה), וגם דרך "כתית למאור" - הקשיים והכתישה של החיים שמכניעים את הגאווה, מזככים את האדם, ומביאים אותו להרגשה שלא "מגיע לי" אלא שהכל חסד ורחמים. כשיש ענוה, האדם "מעלה נר תמיד" - מאיר שמחה, הכרת תודה ואהבה באופן יציב. לכן גם בפורים הדגש הוא ביטול הגאווה (עד דלא ידע), שמוביל לאחדות, משלוח מנות, "לך כנוס", ואהבת ישראל.
*הדף שלנו ב - FaceBook:
/ haderechshelly
*החשבון שלנו ב - InstaGram:
/ derech_habaal_shem_tov
*קישור להיות שותף שלנו:
https://nedar.im/DDeX
*A link to contribute translations to this video click here:
http://www.youtube.com/timedtext_cs_p...
שיעורי תורה קבועים של הרב במהלך השבוע:
יום שלישי
גברים: 18:15 בני ברק, רח' טכורש 6, ביה"כ "אחוזת מרדכי"
נשים: 20:00 בני ברק ,רח' הרב עוזיאל 41, בית מדרש "יביע אומר"
יום רביעי
גברים/נשים (עזרת נשים): 20:30 אלעד, רח' הרב קארו 5, ביה"כ "מקום מקדש"
יום חמישי
גברים/נשים (עזרת נשים): 20:30 יבנה, רח' החבצלת 330, ביה"כ "נצח ישראל"
גברים/נשים (הפרדה): 22:00 פתח תקווה, רח' מנחם בגין 24, ביה"כ "תהילות השם"
#שיעורי_אמונה #צפיה_חובה #דרך_אמונה_פשוטה
Информация по комментариям в разработке