מיטל טרבלסי - בשדמות בית לחם

בשדמות בית לחם

מילים: אבא קונסטנטין שפירא
לחן: חנינא קרצ'בסקי


בְּשַׁדְמוֹת בֵּית-לֶחֶם,
בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה,
בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה.
עֲלֵי-קֶבֶר קְדוּמִים
תֶּאֱבַל מַצֶּבֶת,
תֶּאֱבַל מַצָּבֶת.

וּבְבוֹא חֲצוֹת לַיְלָה,
מֵאֶרֶץ עֵיפָתָה,
תַּעֲלֶה יְפַת מַרְאֶה
בֵּית קִבְרָהּ עוֹזֶבֶת.
אֶל יַרְדֵּן מִזְרָחָה
דּוּמָם צוֹעֶדֶת,
דּוּמָם צוֹעָדֶת.

אֶל גַּלֵּי מֵי-קֹדֶשׁ
דּוּמָם צוֹפִיָּה,
דּוּמָם צוֹפִיָּה.
דִּמְעָה יוֹרֶדֶת
אֶל גַּלֵּי מֵי-קֹדֶשׁ
מְפַכִּים דּוּמִיָּה.

דִּמְעָה אַחַר דִּמְעָה
חֶרֶשׁ נוֹזֶלֶת,
אֵין בְּכִי וַאֲנָחוֹת,
אַךְ דְּמָעוֹת נִגָּרוּ,
דִּמְעָה אַחַר דִּמְעָה
לַיַּרְדֵּן נוֹפֶלֶת,
וְהַמַּיִם יִנְהָרוּ.

בשדמות בית-לחם,
בדרך אפרתה,
בדרך אפרתה.
עלי-קבר קדומים
תאבל מצבת,
תאבל מצבת.

ובבוא חצות לילה,
מארץ עיפתה,
תעלה יפת מראה
בית קברה עוזבת.
אל ירדן מזרחה
דומם צועדת,
דומם צועדת.

אל גלי מי-קודש
דומם צופייה,
דומם צופייה.
דמעה יורדת
אל גלי מי-קודש
מפכים דומייה.

דמעה אחר דמעה
חרש נוזלת,
אין בכי ואנחות,
אך דמעות ניגרו,
דמעה אחר דמעה
לירדן נופלת,
והמים ינהרו.