הר"ר בן ציון שנקר: אופרת הים להאדמו"ר אמרי שאול ממודז'יץ זצוק"ל

*הרב בן ציון שנקר – קולו של הניגון החסידי*

הרב בן ציון שנקר (י"ח באייר תרפ"ה, 12 במאי 1925 – י"ט בחשוון תשע"ז, 20 בנובמבר 2016) היה מוזיקאי, מלחין וזמר יהודי, שנודע כאחד מגדולי המוזיקה החסידית. בשמו נקשרו מאות ניגונים ולחנים שחדרו ללבבות והפכו לחלק בלתי נפרד מהמסורת היהודית.

שנקר נולד בשכונת לואר איסט סייד שבמנהטן ולמד בישיבת תורה ודעת בברוקלין. בצעירותו פגש באדמו"ר ממודז'יץ, רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב, שהגיע לארצות הברית לאחר השואה. הפגישה הזו שינתה את חייו – מאז ועד פטירתו היה בן ציון שנקר קשור בלב ובנפש לעולם הניגונים של חסידות מודז'יץ.

כמלחין וכמבצע, בן ציון שנקר הצליח לשמר ולהפיץ את המורשת המוזיקלית של מודז'יץ. הוא הלחין כ-600 ניגונים, ביניהם יצירות כמו "אשת חיל", "מזמור לדוד" ו"ולירושלים עירך", אשר מושרים עד היום בבתים יהודיים ברחבי העולם. רבות מיצירותיו נטמעות בזמירות השבת המסורתיות, לעיתים מבלי שידעו מי יוצרן.

בוגר הקונסרבטוריון למוזיקה בניו יורק, שנקר היה הראשון שהקליט מוזיקה חסידית אותנטית באיכות מקצועית. הוא הקפיד לשמר את החום והאותנטיות של הניגון החסידי, כפי שתיארה החוקרת שרה פרידלנד בן-ארזה: "שירתו ולחניו אותנטיים ועממיים, וביצועיו חמים ומעודנים".

במהלך השנים, שנקר פעל להנחלת המוזיקה של חסידות מודז'יץ לדורות הבאים. בשנת 2004 תרם את אוסף ניגוני מודז'יץ שהיה ברשותו, ובו מאות הקלטות ודפי תווים, ל"מכון לתיעוד ושימור ניגוני מודז'יץ". צעד זה הבטיח את שימור הניגונים לדורות.

ב-2007, ביקר בישראל וזכה לערב הוקרה מרגש בהשתתפות האדמו"ר ממודז'יץ וחזנים נוספים. בערב נוגנו רבות מיצירותיו, והן עוררו התרגשות רבה בקרב הקהל.

בן ציון שנקר נפטר ב-2016 בגיל 91, והובא למנוחות בבית החיים במונסי, ארצות הברית. גם לאחר לכתו, קולו וניגוניו מוסיפים להדהד בלבבות של יהודים ברחבי העולם, ומשמשים גשר מוזיקלי ורוחני לעולם החסידי העשיר.

הניגון של בן ציון שנקר ממשיך להעניק חיים למסורת החסידית ולהאיר את עולמם של כל השומעים אותו.

האדמו"ר רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב ממודז'יץ זצוק"ל, הידוע בכינויו "אמרי שאול", היה דמות מרכזית בעולם החסידות והמוזיקה היהודית. במהלך חייו הלחין למעלה מ-1,500 ניגונים, שחלקם נחשבים ליצירות מורכבות ומעמיקות במיוחד. בין יצירותיו הבולטות נמנית "אופרת הים", אשר נכתבה בתקופה סוערת בחייו.

בשנת 1935, בעקבות עליית האנטישמיות באירופה, נאלץ האדמו"ר להימלט מפולין לארצות הברית. במהלך ההפלגה, כשהוא מתמודד עם תחושות של אי-ודאות, צער וגעגועים, יצר את היצירה המוזיקלית המורכבת הזו, אשר זכתה לכינוי "אופרת הים" בשל נסיבות חיבורה.

"אופרת הים" היא אחת מחמש יצירות מורכבות שהלחין האדמו"ר, אשר זכו לכינוי "אופרות" בשל אורכן ומורכבותן. היצירה משקפת את רגשותיו העמוקים של האדמו"ר בתקופה זו, ומשלבת מוטיבים של תקווה ואמונה לצד תחושות של כאב ופרידה. הניגון מתאפיין במעברים מוזיקליים מורכבים, המבטאים את סערת הנפש והתקווה לגאולה.

חסידות מודז'יץ ידועה בזיקתה העמוקה למוזיקה, והאדמו"רים שלה ראו בניגון כלי מרכזי בעבודת ה'. האדמו"ר שאול ידידיה אלעזר טאוב המשיך מסורת זו, והעשיר את עולם הניגון היהודי ביצירות רבות, שהפכו לנכסי צאן ברזל בתרבות החסידית. "אופרת הים" נחשבת לאחת מפסגות יצירתו, ומבוצעת עד היום בטקסים ובאירועים חסידיים, כשהיא מעוררת השראה ומחברת את המאזינים לעומק הרוחני של המסורת היהודית.

היצירה הוקלטה ובוצעה על ידי חזנים ובעלי מנגנים שונים, שהביאו לידי ביטוי את העומק והמורכבות שבה. בין הביצועים המוכרים ניתן למצוא את זה של הבעל מנגן ר' יעקב ואלס ז"ל, אשר העניק לניגון פרשנות ייחודית ומרגשת.

סיפור חיבורה של "אופרת הים" מדגיש את כוחו של הניגון ככלי להתמודדות עם אתגרים וקשיים, ואת יכולתו לחבר בין העבר, ההווה והעתיד. האדמו"ר שאול ידידיה אלעזר טאוב הצליח, באמצעות יצירה זו, להעביר את תחושותיו העמוקות ולהעניק לדורות הבאים ניגון שממשיך לרגש ולהעניק השראה.

להאזנה לביצוע של "אופרת הים" על ידי ר' יעקב ואלס ז"ל, ניתן לצפות בסרטון הבא:
   • ניגון האופרה הרביעית - אופרת הים להאד...