סדר בראש 93 | מזכרות עצובות

ימי זכרון תמיד מביכים אותי.
יש נוהלים, כללים, טקסים אבל לי הם מרגישים כמו חומה.
חומה או קיר או מסיכה שמנסה למשטר את הזכרון.
לתת כבוד מצד אחד ולהפחיד מצד שני,
כי הרי אתמול זה קרה להם ומחר זה עלול לקרות ל.. כל אחד.
משפחות שכולות לא צריכות יום זיכרון כדי לזכור את יקיריהם.
אולי זה פוגע באבלים שמרגישים את האובדן ברמה יומיומית כל חייהם.
ואולי זה בעצם רעיון לא רע - לתחום את האבל.
הלקוחות שלי פונים אלי כדי לעשות סדר בחפצים בבית שלהם.
אם החפצים של הנפטר נוכחים בכל פינה בבית - האם זה מקל על האבל או מקשה?
ומה זה בכלל אומר לכם - להקל על האבל, חלק מהמתאבלים לא מעוניינים בהקלה.
אבל מי שרוצים לפנות חלק מתשומת הלב לאנשים שחיים סביבם -
לילדים, נכדים, חברים - אולי כן כדאי שהחפצים של הנפטר לא יביטו אליהם מכל פינה.
אשמח לקרוא מה אתם מרגישים בהקשר למזכרות העצובות.