אנו לי-ה עזרא גטנו

אנו לי-ה ולי-ה עינינו (סוכה פרק ה ד)
כאייל תערוג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלוקים (תהלים)
כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גבירתה (תהלים)

המשנה מתארת את שמחת בית השואבה במקדש וזה חלק ממה שהיה שם...

הִגִּיעוּ לְשַׁעַר הַיּוֹצֵא מִמִּזְרָח,
הָפְכוּ פְנֵיהֶן לַמַּעֲרָב,
וְאָמְרוּ:
אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ
בַּמָּקוֹם הַזֶּה,
אֲחוֹרֵיהֶם אֶל
הֵיכַל ה'
וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה,
וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִים קֵדְמָה לַשֶּׁמֶשׁ;

וְאָנוּ – לְיָהּ עֵינֵינוּ.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר,
הָיוּ שׁוֹנִין וְאוֹמְרִין:

אָנוּ לְיָהּ,
וּלְיָהּ עֵינֵינוּ.

( סוכה פרק ה משנה ד).

פירש רבינו עובדיה מברטנורא:
שונין - כופלין לומר
אנו ליה-
משתחוים ומודים על מה שעבר.

וליה עינינו- מיחלות להבא.

לעיתים ניתן להבין במילה 'אבותינו' שהכוונה היא למי שהייתי אתמול, שלשום וכו' , שהם 'הולידו' את מי שאני עכשיו, איך שאני עכשיו...
( זה מסביר מדוע אנו אומרים בווידוי 'אבל חטאנו אנחנו ואבותינו..'
שזה קצת לא ראוי ולא מכובד להאשים את ההורים..).

ובשמחת בית השואבה הכוהנים יכלו
(בשליחות ה' ובשליחותינו) להפנות את עצמם ממה שהיו קודם ולהפנות את המבט שוב לה'
ולהסכים לחוש את התלות בה'.

קשה להיות תלוי במישהוא
לא מושג,
לא מובן,
לא כפוף לכללי המשחק שלי וכו',

אבל ברגעי אמת
זה נהיה ברור יותר-
זו האמת.

רק בו אני תלוי.

( התמונה היא של צבי לא של אייל
אבל המבט שלו 'תפס' אותי,

מבט כעיני עבד ושפחה לאדון,

מבט כנוע
בשלמות תמימה)

שנזכה לחוש את התלות הנפלאה הזאת

( ונשתחרר מכל התלותיות הלא אמיתית בחיים שלנו).

שנזכה להתפלל את השיר הזה באמת

עזרא גטנו


לחן :עזרא גטנו
תיפוף: דוד דנמי
סאז: אליהו דגמי
גיטרה: שרוליק פרידמן
בס וכינורות: אלון הלל
צילום: צביאל רודיך
עיצוב: הדס שטרן