בס"ד
27.1.24 י"ז בשבט תשפ"ד
עריכת וידאו : נעם ברגר [[email protected]]
אורות הקודש חלק ב התעלות העולם התפתחות העולם שיעור 7 פסקא יט תשפד יסוד קבלי אמוני גדול בתורת ההתפתחות
יט
תורת ההתפתחות, ההולכת וכובשת את העולם כעת,
היא מתאמת לרזי עולם של הקבלה, יותר מכל התורות הפילוסופיות האחרות.
ההתפתחות, ההולכת במסלול של התעלות, היא נותנת את היסוד האופטימי בעולם,
כי איך אפשר להתיאש בשעה שרואים שהכל מתפתח ומתעלה.
וכשחודרים בתוכיותו של יסוד ההתפתחות המתעלה,
אנו מוצאים בו את הענין האלהי מואר בבהירות מוחלטת, שדוקא אין סוף בפועל,
מחולל הוא להוציא אל הפועל מה שהוא אין סוף בכח.
ההתפתחות מופיעה אור על כל ארחות ד'.
ההויה כולה מתפתחת ועולה כשם שהדבר ניכר בחלקים ממנה, ועליתה היא כללית כמו פרטית, עולה היא עד מרום הפסגה של הטוב המוחלט.
מובן הדבר שהטוב והכללות הוא מחובר יחד,
ועומדת ההויה לבא לידי מדה זו, שכולה תספוג את כל הטוב של כולה בכל פרטיה,
וזאת היא עליתה הכללית,
ששום פרט לא ישאר חוצה,
שום ניצוץ לא יאבד מהאגודה, הכל מתוקן לסעודה.
למטרה זו צריכים שכלול רוח לתשוקה האלהית העליונה,
שנוצרה על ידי עבודה אמונית בד'.
השנויים העיקריים במחשבה החדשה
כ
הזמן חידש לפרסם הכרות כאלה, שגרמו בפרסומן להרס את ההכרות,
אשר בעצמן אינן שייכות ביחש שלילי לההכרות המחודשות, אלא שמצד ההרגל נצטברו יחד.
האדם מקשר את כל מחשבותיו זו לזו, וכיון שחלק מהן משתנה,
הולך השינוי על פני הככר המחשבי.
רק בדעת וחשבון יסייג לו האדם את הגבולים, להבחין עד היכן צריכה להגיע יד השינוי של ההכרות החדשות בצדק, והיכן הוא המקום ששם כלה כחן.
טבע השכל והציור הרוחני בכלל לחוש בכולו את השינוי שבחלק מחלקיו הוא לו טבע של חיים,
המביא לידי שכלול והוספת מעלה בכל עת אשר יחודש דבר באחד החלקים שבו.
שלשה הנם השינויים העיקריים, שבאו במהלך הציור האנושי בזמן החדש, שמהעקרים הללו הסתעפו ענפים רבים חדשים. ומבלי שימת לב להבין את המהות העקרית המונחה בעצמותם של אלה השינויים,
למען דעת עד כמה הם צריכים להתפשט,
לגרור אחריהם עוד שינויים בדעות ובמעשים,
גרמו השינויים לטובה הללו גם כן מבוכה וערבוביה,
אשר תשוב לטובה ביחד עם התגברות ההכרה,
אחרי שיתפשט התלמוד הרוחני, בהגיונות הנפש ואוצר הדעות, כראוי לו.
שלשת השינויים העקריים הם.
האחד, השינוי במהלך המחשבה החברותית.
השני, במהלך המחשבה הקוסמולוגית.
השלישי, במהלך המחשבה ההתפתחותית.
הבנת החברה האנושית, ובכלל החיים החברתיים,
היה ענין סגור ורז כמוס לפני ההמון הגדול בדורות שלפנינו, כמו
כל הסודות של החכמה המעשית והעיונית.
כל עדה וקהלה היתה סגורה בתחומה,
על כל יחיד לא פעלה בגלוי כי אם הסביבה הקרובה שלו,
ובתומו חשב כן כל יחיד וכל צבור, שהעולם הגדול הוא רק סביבתו הרוחנית והגשמית.
בני ישראל, הנבדלים מכל העמים, גם הם היו סגורים בתחומם, ועוד במדה יותר גדולה, מפני שתי סבות חזקות,
מפני הרדיפות הרבות אשר פגשו תמיד מהעולם האנושי הגדול,עד מקום שעיניהם היו יכולות לשלוט, ומפני השינוי העקרי שבהליכות החיים הרוחניים והמעשיים שבינינו ובין ההמון הרב של כל העמים תחת כל השמים, מאז ומעולם.
יחידי הסגולה, בעלי הדעה הגדולה, ידעו מעולם את סוד האחדות הרוחנית,
ידעו שרוח האדם רוח כללי הוא,
עד כמה שההבדלות הרבות הרוחניות והחומריות עושות את שלהן להבדיל בין איש לאיש, ובין קיבוץ חברתי אחד למשנהו,
עוד יותר מכל ההבדלות גדולה היא האחדות העצמית שביניהם, והמחשבות פועלות ונפעלות מבלי הרף, וסדרי החיים הולכים ומשתוים,
מגמת ההשתוות היא ודאי לקלוט תמיד את היותר טוב, היותר בריא ויותר עדין שבכל קיבוץ ולנטוע אותו על אדמת הכלל כולו.
אבל ההמון לא הציץ מעולם למעלה מחוגו, חשב שאין כאן שום יחש,
שום כח פועל ומתפעל מסביבה זרה, וקל וחומר עוד רחוקה, על חוגו שלו הקרוב אליו. ובספירת המחשבה המצומצמת הזאת נתרשמה הצורה הטפוסית של עולמו הרוחני היותר פנימי,
על פי התכונה הזאת נצטירה אהבתו האידיאלית לכל קודש, ויחושו לעמו המיוחד, וכל המתיחש לו, תקותיו לעתיד,
חזון רוחו על העולמות החבויים שלמעלה מהחושים, השקפתו על החיים והמות, על החופש ועל השעבוד, על העמידה ברשות עצמו ועל המשמעת, הכל היה נארג בהאריגה המצומצמת הזאת, של הציור של הסביבה הבודדת, שהיא הנה הסך הכל של ההויה.
הזמנים שינו את ההשקפה הזאת בתכלית השינוי, לא רק בציורם של החוגים המשכילים, כי אם בחוג ההמון כולו, מקטנו ועד גדוליו.
ההכרה החברתית נסבה ונתרחבה, כל יחיד מרגיש, שהנהו לא בודד, ולא סגור בתחום מיוחד לגמרי, שהוא פועל ומתפעל מהמון חוגים רבים ורחבים, מסביבות שונות וגם זרות, ואין ליאש כל רוח לומר, שאין לי להתחשב עמו מאומה, גם אם יהיה רחוק שברחוקים.
אבל כאן החשבון נתגדל, הערבוביה נתרבתה.
והצורך ללמד איך מסדרים מערכה רבת גוונים בתחום
הצר של המחשבה ההמונית הרגילה, ואיך משאירים את כל הטוב
שבעולם הרוחני בעינו באין מגרעת אחרי כל מהפכה שהשפעה
זרה מחוללת, ואיך שואבים מן הכל רק את הטוב והאמת, את הישר
וההגון, צורך זה נתגדל עד מאד, ואי אפשר להספיקו כי אם על ידי
השפעה מרובה של הסברת רעיונות רוחניים פנימיים וטובים, שאי
אפשר להוציא את הדבר אל הפועל כי אם על ידי העמדת המון
משפיעים רוחניים טובים והגונים, המלאים דעה ורגש טוב ונעלה,
עד כדי להשפיע גם כן כלפי חוץ באופן היותר רצוי.
המחשבה הקוסמולוגית, גם היא גרמה לפעול שינוי גדול במהלך החיים הרוחניים. הרעיונות אשר נספגו מהציור הקטנטן של העולם הכללי, על פי התכונה הישנה במצב של שקיטה וקטנות, הולמות הן לאותה הקטנות של צמצום הסביבה. והרוח החדש הכללי,
שבא לרגלי ההרחבה המדעית של ציור החוש כלפי ההויה המוחשית,
Информация по комментариям в разработке