מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל הוא בית הספר החקלאי הראשון בארץ ישראל. בית הספר הוקם על ידי קרל נטר בשנת 1870, ממזרח ליפו, דרומית לדרך יפו-ירושלים.
כיום לומדים בבית הספר 1,500 תלמידים, והוא מוגדר כבית ספר ל"לימוד מדעי הטבע הסביבה והביוטכנולוגיה הנשענים על המשק החקלאי". המוסד, החולש על שטח של כ-4,000 דונם, כולל בתוכו בית ספר תיכון שש-שנתי חקלאי חילוני ("המדור הכללי") ותיכון חקלאי דתי ("המדור הדתי") ובית ספר שש שנתי ישראלי צרפתי מרשת אליאנס ("המסלול הישראלי-צרפתי"). בשנת 2010 החלה לפעול במקום גם מכינה קדם צבאית "שחר" - מקווה ישראל, המיועדת לגברים לפני שירותם הצבאי.
שלוש שנים קודם להקמת בית הספר, בשנת 1867, ביקר קרל נטר בארץ ישראל. הוא בדק את מצבם של יהודי היישוב הישן והגיע למסקנה שלא ניתן להביא לשיפור במצבם הכלכלי אלא על ידי הכשרתם לעבודה חקלאית. בהיותו בירושלים הייתה לו הזדמנות לנאום בפני ציבור מתפללי בית הכנסת החורבה, שהיה אחד מבתי הכנסת החשובים בירושלים. הוא פנה לציבור ועורר אותם להתחיל ב"חיים חדשים", ובנוסף, הצליח לשכנע את חברת "כל ישראל חברים" בפריז להקים את בית הספר החקלאי.
בית הספר הוקם על ידי נטר בי"ד באדר א' תר"ל (15 בפברואר 1870), ממזרח ליפו, דרומית לדרך יפו-ירושלים. הממשלה העות'מאנית נתנה לנטר רישיון לייסוד בית ספר חקלאי, והעניקה לו שטח של 2,600 דונם אדמת מדינה בחכירה ל-99 שנה בתשלום שנתי קטן "מתוך הכרה בערך המוסד הזה בחיי היהודים". היישוב הישן קיבל בברכה את הקמת בית הספר החקלאי. קודם להחכרתה עובדה הקרקע על ידי הפלאחים של יאזור שפוצו ב-1600 דונם אדמה חלופית.
חברת "כל ישראל חברים" נענתה לבקשת נטר להקים את בית הספר החקלאי.
השם ניתן למקום בעקבות דברי הנביא ירמיהו "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה" (יד, ח). מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל הוא כינוי לאלוהי ישראל המביע את היותו מקור התקווה של העם. הצירוף מופיע פעמיים בספר ירמיהו. פעם אחת בפסוק זה ופעם שנייה בפסוק "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה', כָּל עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ וְסוּרַי בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ כִּי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים אֶת ה' (יז, יג). בפסוק השני יש משחק במשמעות הכפולה של המילה 'מקווה', תקווה וגם מקור מים, והוא נקרא בהפטרת פרשת בחוקותי, הפרשה שנקראה בשבוע בו נחנך בית הספר.
ביקורו של הרצל
בכניסה הראשית לבית הספר, בדרך יפו-ירושלים, התקיים ב-28 באוקטובר 1898 מפגש בין הרצל לבין קיסר גרמניה, וילהלם השני. הקיסר היה בדרכו מחיפה לטקס חנוכת כנסיית הגואל בירושלים העתיקה. הרצל הוזמן על ידי הקיסר לפגוש בו במהלך הביקור בארץ ישראל. הרצל סבר כי תמיכתו של הקיסר הגרמני תסייע לממש את חזון מדינת היהודים ולכן חיכה לו על אם הדרך לצד שער ירושלים של מקווה ישראל, אחד מהישגי ההתחדשות הציונית בארץ ישראל.
פסל פגישת הרצל עם קיסר גרמניה וילהלם השני
ביום הרצל, י' באייר תשע"ב (2 במאי 2012) נחנך ליד שער הכניסה הישן מדרך יפו (כביש 44), פסל ברונזה של הפסל מוטי מזרחי המתאר את פגישת בנימין זאב הרצל עם קיסר גרמניה וילהלם השני במהלך מסעו של הקיסר לארץ ישראל - במקום בו התרחשה. פסלו של הקיסר חצוי לשניים, על חלק אחד חקוקה אימרתו של הרצל "אם תרצו אין זו אגדה" ועל החלק השני דבריו של הקיסר: "לארץ הזאת יש עתיד".הפסל מוצב על במת בטון רחבה עם מדרגות עלייה ומתנשא לגובה כ-7 מטר מעל פני הקרקע. הפסל נתרם על ידי מרגריט ויעקב חי [בוגר מקוה ישראל]. ויקיפדיה
Информация по комментариям в разработке