ביוטי טיוב - נזקי קרני השמש ומניעתם

ד"ר עומר וולף, מומחה בכירורגיה פלסטית http://www.btube.co.il
----------------------
קרינה זו צורה של אנרגיה שיכולה לחדור דרך הגוף, קרינת ה-UV המרבית היא בין השעות עשר בבוקר לארבע אחר הצהריים, וזה כבר קשור לזווית שבה פוגעות קרני השמש בכדור הארץ. הקרינה העל-סגולית נחלקת לכמה סוגים, B A ו-C. בעוד שקרינת ה-UVC נחסמת ברובה כבר בשכבת האוזון, רוב הקרינה המגיעה לכדור הארץ היא קרינת UVA ו-UVB. קרינת ה-UVB היא הקרינה הגורמת לשיזוף ולכוויות שמש, והיא נחסמת יחסית בקלות, חלק בשכבת האוזון, חלק על ידי העננים, או זיהום האוויר, ואפילו זכוכית כמו שמשה של רכב חוסמת את מרבית הקרינה.
לכן בחורף משתזפים פחות. לעומת זאת, קרינת ה-UVA עוברת עננים, גם את השמשה של הרכב, וללא הגנה היא חודרת עמוק וגורמת לנזק רב יותר לעור. נזקי הקרינה לא מסתכמים בשיזוף או כוויות שמש, יש גם הזדקנות של העור, "פוטו אייג'ינג" ופגיעה במערכת החיסון עם גידולי עור סרטניים. זה נכון שחשיפה הדרגתית לקרינת UV בתחילת הקיץ תסייע לפתח שיזוף מונע, אבל גם קרינה כרונית מצטברת בלי כוויית שמש, מגבירה את הסיכון להתפתחות גידולים סרטניים, ומאיצה את הזדקנות העור. מה משפיע על הזדקנות העור? הגורם העיקרי הוא קרינת ה-UVA. היא חודרת עמוק ומפרקת את החלבון קולגן ואלסטין, היא גם פוגעת בהתחדשות שלהם, ככה נוצרים קמטים. הקרינה גם מעודדת היווצרות של נימי דם מורחבים, קופרוזות. ההבדל בין הנשים בתמונה, חוץ מהמוצא ותווי הפנים שלהן, הוא בכמות הפיגמנט שקוראים לו מלנין שיש לכל אחת בעור. לא לכל הנשים יש את אותו סיכון ללקות בסרטן העור או לקבל כוויית שמש. הרבה תלוי בגוון העור ובכמות המלנין, הפיגמנט, שמסוגל לספוג חלק מקרינה המסוכנת. אבל צריך לזכור תמיד שאף אחד לא מחוסן באופן מוחלט, וגם כהי עור יכולים לפתח גידולי עור סרטניים. בישראל מתגלים, מדי שנה, למעלה מעשרת אלפים מקרים של סרטן עור. לאחד מכל 35 גברים ממוצא יהודי, ולאחת מכל 45 נשים יש סיכוי ללקות במלנומה, היא סרטן העור המסוכן ביותר. זה תא של מערכת החיסון, בהגדלה ענקית. התא הזה נמצא בעור ומתפקד כשומר סף של מערכת החיסון. יש לו שלוחות ארוכות, שיוצרות רשת של הגנה, בתוך העור, והוא נלחם כנגד חיידקים, נגיפים וגם תאים שלנו, של הגוף, שיוצאים מכלל שליטה, רגע לפני שמתפתח גידול סרטני. היום אנחנו יודעים שקרינת ה-UV פוגעת, מחסלת את הרשת הזאת, ומחלישה את היכולת של הגוף למנוע התפתחות של גידולים סרטניים.
קרינת ה-UV גורמת גם להתכהות של העור, מה שנקרא שיזוף, וישנם סוגים שונים של שיזוף לפי מועד הופעת השיזוף ביחס לחשיפה לשמש. שיזוף מיידי, אמנם בולט מאוד, זה הזוהר הזה שאנחנו מקבלים כמה דקות אחרי החשיפה לשמש, אבל הוא בעיקר חמצון של פיגמנט, של מלנין, שכבר קיים בעור. בשיזוף מיידי לא נוצר כל מלנין חדש. שיזוף ממושך מתחיל כשעתיים אחרי החשיפה לשמש, ונמשך עד 24 שעות אחרי, והוא כבר משלב בתוכו את החמצון של הפיגמנט, של המלנין הקיים בעור, וגם פיזור מחדש של אותו מלנין בצורה יותר הומוגנית. גם בשיזוף ממושך לא נוצר כל מלנין חדש. שיזוף מאוחר, זו כבר תופעה שאפשר לכנות אותה הסתגלות. והיא מופיעה רק שלושה ימים אחרי החשיפה לשמש, ובה כבר המלנוציטים, התאים שמייצרים מלנין, מייצרים עוד מלנין בנוסף למלנין הקיים. לתופעה הזאת יש השפעה מגנה קלה, אבל היא לא יותר מאשר שימוש בקרם הגנה פקטור 3. בנוסף, חשיפה מוגזמת לקרינת ה-UVB, זו שיוצרת את השיזוף, יכולה גם לגרום לכווית שמש, כך שמדובר בשיזוף מאוד מבוקר, אם אנחנו רוצים להשיג את האפקט המגן, מבלי לקבל כווייה. במילים אחרות, שיזוף מאוחר יכול להגן במעט מכוויית שמש, אבל הוא לא מונע את העלייה בסיכון לסרטן העור ואת העלייה או את ההאצה בהזדקנות העור. אופנת מיטות השיזוף לא פסחה גם על מדינת ישראל שטופת השמש. מרבית הצרכנים הם צעירים שעלולים לשלם את המחיר היקר ביותר לאורך שנים. רוב הקרינה כאן היא קרינת UVA, כלומר הסוג המסוכן. 20 טיפולים במיטת שיזוף שקולים לשנה של חשיפה לשמש ללא הגנה, והשיזוף הזה לא מגן על הגוף מכוויית שמש, הוא מעלה את שכיחות סרטן העור, והוא מגביר את קצב הזדקנות העור. ארגון הבריאות העולמי, לכן, הגדיר את נורות השיזוף כקרצינוגניות, כלומר מחוללות סרטן. בואו נדבר קצת על קרם הגנה. תכשירי ההגנה מבוססים על חומרים מסנני שמש, שסופגים או הודפים את קרינת ה-UVA וה-UVB. בתכשירים פיזיקליים המסנן הוא מינרל או מתכת, כמו אבץ או טיטניום שחוסמים פיזית את הקרינה העל-סגולית. בתכשירים כימיים המסנן הוא חומר אורגני, שסופג את הקרינה המסוכנת. המסננים האורגניים סופגים רק את קרינת ה-UVB, וכך מונעים ביעילות כוויות שמש, אבל הם לא הודפים ביעילות את קרינת ה-UVA המסוכנת יותר. כדי להדוף את הקרינה המסוכנת, ה-UVA, קרם ההגנה חייב להכיל
מתכות כמו תחמוצת אבץ או דו תחמוצת הטיטניום, שהופכות את הקרם לצמיג יותר. קצת על מקדם ההגנה, הפקטור, SPF. מה זה אומר קרם עם מקדם הגנה גבוה? זהו מדד שמגדיר חלק מיעילות התכשיר. המדד הזה מתייחס אך ורק לכוויות שמש, ולדוגמה, מקדם הגנה 15 מעיד על כך שביחס לשיזוף ללא הגנה בכלל שימוש מוקפד בתכשיר יגדיל את פרק הזמן עד היווצרות כווייה פי 15. אם ללא מקדם הגנה לוקח 10 דקות לקבל כווייה בשמש, עם התכשיר, בעל מקדם הגנה SPF 15, זה ייקח 150 דקות. למעשה המדד הזה מעיד בעקיפין, בעיקר, על יעילות התכשיר כנגד קרינת ה-UVB, אבל רק אם מקפידים על כמות התכשיר שמורחים ועל התדירות שבה מורחים את התכשיר. אבל רוב האנשים שמשתמשים בקרם הגנה, מורחים רבע עד חצי מכמות הקרם המומלצת. אדם בוגר זקוק לשתי כפות מלאות של קרם כל שעתיים ורק אז הוא יכול לבנות על המספר שמוטבע על האריזה. מחקרים הוכיחו שמי שמקפיד על שימוש בקרם הגנה, שכולל גם הגנה מ-UVA, וגם מ-UVB, סבל פחות מפגיעה במערכת החיסון של העור, ופחות נזק לגמישות העור, פחות קמטים כבר אחרי שנה.