48 - נעמן נרפא

בממלכת ארם חיה משרתת קטנה שנלקחה ממשפחתה בישראל. האדון שלה היה שר צבא המלך, אבל הייתה לו מחלה נוראה שנקראת צרעת. הנערה אמרה לאשת נעמן שהוא יוכל להירפא אם רק יילך לנביא שבשומרון. נעמן היה נואש ורצה עזרה. הוא יצא לדרך ולקח אתו מתנות מזהב ומכסף, חליפות בגדים, ואיגרת ממלך ארם למלך ישראל. באיגרת היה כתוב: "האיש שמביא לך את המכתב הזה הוא משרתי. אני רוצה שתרפא אותו מצרעתו". נעמן הגיע לארץ ומסר את האיגרת למלך.

מלך ישראל נבהל מאוד מהמכתב. "האם אני אלוהים, שאני יכול להמית ולהחיות?" שאל. אלישע הנביא שמע על מצוקתו של המלך והזמין את נעמן אל ביתו. נעמן יצא עם סוסיו ומרכבתו לביתו של אלישע. הוא חיכה מחוץ לבית, אבל הנביא לא הזמין אותו לביתו ואפילו לא יצא אליו. הוא רק שלח את משרתו לומר לנעמן: "לך, טבול שבע פעמים בנהר הירדן ותירפא". נעמן רתח מכעס. הוא חשב שהוא איש גדול וחשוב מספיק כדי שאלישע ירחוש לו כבוד, ייצא לקראתו, ייגע בו בידיו, ויתפלל. קל היה לו לתת מתנות כדי להירפא, אבל קשה היה לו למחול על כבודו.

אלוהים ראה את הגאווה שבלבו של נעמן. הוא רצה שנעמן ילמד להיות עניו וצייתן לאלוהים. אלוהים גם רצה שאנשים בני כל הגילאים ידעו שאלוהים אינו מכבד גדולה של בני אדם. נעמן כמעט שחזר הביתה מצורע גאה וכועס, אבל משרתיו הפצירו בו: אילו ביקש ממך הנביא לעשות מעשה גדול, היית עושה אותו. מדוע שלא תעשה מעשה פעוט שכזה?" בסופו של דבר, נעמן השתכנע. הוא טבל שבע פעמים במימי הירדן, ועורו היה צח ורענן כשל תינוק. "עכשיו אני יודע שאין אלוהים חוץ מאלוהי ישראל, ואשתחווה לו בלבד", אמר נעמן בענווה.

מלכים ב' פרק ה'
======================================

סיפור זה הוא חלק מהספר "101 סיפורים נבחרים מכתבי הקודש" של אורה מילר. תרגום לעברית: מרים גבעוני. הוצאת החברה לכתבי הקודש בישראל.

לרכישת הספר:
http://biblesocietyinisrael.com/catal...