שיר עד - הקרב האחרון - מילים: חיים חפר | לחן: משה וילנסקי | ביצוע: לאון ליסק - Leon Lissek

Описание к видео שיר עד - הקרב האחרון - מילים: חיים חפר | לחן: משה וילנסקי | ביצוע: לאון ליסק - Leon Lissek

מילים: חיים חפר (2012-1925) |
לחן: משה וילנסקי (1997-1910) |
עיבוד וניצוח: שמעון כהן (נ' 1937) |
ביצוע: לאון ליסק (נ' 1936) |
ליווי: התזמורת הסימפונית הישראלית, בניצוחו של שמעון כהן (נ' 1937) |

שנת כתיבה והלחנה: 1948.

על השיר "הקרב האחרון" ("רוח אט תישוב") ("The Last Battle") ("HaKrav HaAcharon") סיפר מחברו, הפזמונאי, חיים חפר (מתוך "חיים חפר מספר ומזמר", אור יהודה: זמורה-ביתן, תשס"ה, 2004):
"השיר נכתב חודשיים אחרי תחילת מלחמת העצמאות. המנגינה הראשונה היתה של זעירא לשיר אחר (*). השיר הגיע לידי משה וילנסקי, והוא כתב את המנגינה שקיימת עד היום, הוא נתן אותו לשושנה דמארי, והצ'יזבטרון שר אותו בתכניות הראשונות שלו".
(*) על-פי Mooma, מדובר במנגינת "השיר אלייך" של מרדכי זעירא. נעמי פולני (2024-1927) שרה את "הקרב האחרון" במנגינה זו בשירה בציבור שלאחר ההופעה הרשמית של להקת הצ'יזבטרון.

השיר נקרא בעבר "נגב לא נגב".

מלחין השיר, משה וילנסקי, סיפר כי חיים חפר ביקש ממנו להלחין את השיר לרגל מסיבת פרידה של יחידה קרבית שעמדה לצאת לנגב. המסיבה התקיימה במלון "ירדן" בתל אביב, בפינת הרחובות אליעזר בן יהודה וקרן קיימת, וביצעה אותו שושנה דמארי (2006-1923).

בהמשך השנים זכה השיר לביצועים בעיבודים רבים.

סיפרה שושנה דמארי:
"לאותה מחלקה, אשר לה הוקדש השיר הזה, היה זה הקרב האחרון. באותה תקופה, ראשיתה של מלחמת השחרור, הוגש לי שיר על-ידי חיים חפר ומשה וילנסקי בין שתי הצגות של תיאטרון 'לי-לה-לו'. היה עלי ללמוד אותו מיד ולגשת איתם למרתף מסוים בתל-אביב. במרתף זה חיכתה לנו מחלקה שלמה, שעמדה לצאת לנגב עוד באותו לילה למבצעהּ הראשון. בהנתרגשות רבה שרתי בפניהם את השיר הזה, ונרגשת עוד יותר הייתי למראה בחורים חסונים אלה, כשהם מזילים דמעה לשמע השיר. תפילה חרישית עלתה על שפתי - שיתאמתו מילותיו האחרונות של שיר זה 'נא חייכי, אחות, חזרנו שוב אלייך / מני הקרב האחרון'. תפילתי לא נתקבלה. יותר מאוחר שמעתי כי כל אותה מחלקה לא חזרה...
עד היום כשאני שרה שיר זה, אני רואה לנגד עיני אותה מחלקה ערב צאתה לקרב, ממנו לא חזרה" (מגב עטיפת התקליט "שושנה דמארי - שירי עם לוחם", סי.בי.אס. 1968).

השיר נדפס לראשונה בשנת 1949, בספרו הראשון של חפר, "תחמושת קלה: פזמורים", שכלל את פזמוניו מתקופת הצ'יזבטרון ומלחמת העצמאות, עם איורים של אריה נבון, בהוצאת ספריית פועלים.

באותה שנה (1949) הקליטה אותו שושנה דמארי, בליווי של משה וילנסקי בפסנתר.

הביצוע, המובא כאן לשיר מפי זמר הטנור והחזן לאון ליסק, נטבע בתקליט "מיכל" (גלטון).

ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "חיים חפר" ובפלייליסט "משה וילנסקי", מפי:
שושנה דמארי (2006-1923) - ביצוע משנת 1949;
שושנה דמארי (2006-1923) - ביצוע משנת 1968;
שלישיית שריד - שלמה ורבנר (נ' 1935), נתן מילוא (נ' 1935), ומנחם ראובני (נ' 1938);
חבורת "שירו שיר", עם הסולנית הדסה סיגלוב (נ' 1929);
רונית אופיר (נ' 1951).

רוח אט תישוב, תנוע הצמרת,
ובחלונך גווע אור הנר,
כחלום נוגה בינינו את עוברת,
וכל איש אותך זוכר.

עם ערוב היום, קורא בשמך הנער, ( - מושר: בערוב היום, קורא בשמך הנער)
והבן לוחש: אימי, אימי...
האומנם ילבין שיער ראשך מצער,
ובכייך יבקע בדמי...

רוח במשעול יהומה,
עץ בודד ישיר את עלעליו.
בדרכים המובילות דרומה
מחלקה יוצאת לקרב.

עם הנץ כוכב תצא היא אל הליל, ( - מושר: עם הנץ כוכב נצאה אל הליל)
מרחבים חובק מדבר קדמון.
מי יידע, אחות, אם עוד נשוב אלייך... (מושר: מי יידע, אחות, אם עוד נחזור אלייך)
אולי הקרב הוא אחרון... (מושר: אולי הקרב הוא האחרון)

ערב עוד יבוא, וסהר בשמיים,
ובחלונך יבקע פתאום האור. ( מושר: ומחלונך יבקע פתאום האור)
לשולחן נסב, נרים כוסות היין,
וכל איש אותך יזכור.

אל הסף נבוא, נבוא, אחות, לפתע,
את נשקנו אל הקיר נשעין.
הנופלים, גם הם, אז יעמדו בפתח,
ומצחם בליל ילבין.

רוח במשעול יהומה,
עץ בודד ישיר עלעליו,
בדרכים המובילות דרומה
מחלקה תחזור מקרב.

עת יכבה כוכב תשוב היא מן הלייל.
מרחבים יחבוק מדבר קדמון.
נא חייכי, אחות, חזרנו שוב אלייך
מני הקרב האחרון...

הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

התמונות: מתוך אוצר תמונות הפלמח -The Palmach Photo Gallery .

עריכה: אתי ירוחמי.

שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad

Комментарии

Информация по комментариям в разработке