בעבר התהלכו כאן ג'ירפות וממותות: גן לאומי עובדיה שבעמק הירדן - אתר ארכיאולוגי בעל חשיבות עולמית לחקר תולדות האנושות - הקדום ביותר בארץ ומהקדומים בעולם מחוץ ליבשת אפריקה, נחנך בטקס חגיגי. האתר, שנמצא בסמוך לקיבוץ בית זרע ולא רחוק מצומת צמח, התגלה בשנת 1959 ע"י איזי מרימסקי, מורה לטבע תושב המקום. האתר נחפר מאז ע"י מספר משלחות חוקרים, בראשותם של פרופ' משה שטקליס, פרופ' עופר בר-יוסף ופרופ' איתן צ'רנוב. אלה, חשפו במקום שרידים של אדם קדמון, כלי אבן מצור, מאבן גיר ומבזלת, עדויות לבעלי חיים כגון ג'ירפות, נמרים, סוס יאור (היפופוטם), ואפילו בעלי חיים שנכחדו מן העולם, כגון ממותות וחתול שן חרבות. האדם שחי בעובדיה שייך למין המכונה הומו ארקטוס, ולאחרונה פורסם מחקר אודות שרידי אדם שהתגלו באוספי חפירות שטקליס, ומעידים שהתפשטות האדם מאפריקה לרחבי העולם לא היתה אירוע חד פעמי, אלא נעשתה בגלים. מאז שנת 1999, עונת החפירות האחרונה, עמד האתר עזוב וחשוף לפגעי הטבע עד לשנת 2021 אז חודשו החפירות באתר לצורך מחקר ממוקד, בראשותם של פרופ' עומרי ברזילי מטעם רשות העתיקות ופרופ' מרים בלמקר מאוניברסיטת טולסה בארה"ב, לאחריו - החל תהליך שימור ופיתוח האתר, להנגשה לציבור הרחב. בשנת 2021 הכריזה רשות הטבע והגנים על עובדיה כגן לאומי. בה בעת, חובר האתר למיזם הלאומי לשיקום ולהסדרת מורד נהר הירדן, בהובלת רשות ניקוז ונחלים כינרת ומועצת עמק הירדן. בתקופה האחרונה עמלו כל הגופים השותפים בפרויקט על הפיכת הגן לאומי עובדיה לזמין למבקרים. דרכי הגישה לאתר הוכשרו, ובמקום הוקם מסלול רגלי היקפי והוצבו שלטי הסבר. זהו שלב ראשון מבין שלושה שלבים, כאשר בשלב הבא, יפותח צריף המשלחת הראשונה שחפרה במקום למרכז מבקרים. ראש המועצה האזורית עמק הירדן ויו"ר איגוד ערים כינרת, עידן גרינבאום, אמר בטקס: "אנחנו גאים להיות שותפים לפרויקט החשוב של פתיחת הגן הלאומי בעובדיה לציבור הרחב, כחלק מהפעולות הנרחבות שאנו עושים לפיתוח אזור מורד הירדן. אני מזמין את כולם להגיע לכאן, ולראות מקרוב את אחד האתרים החשובים בעולם ואת הממצאים הפרהיסטוריים שבו". "האתר הנדיר בעובדיה מקביל לאתרי אולדובאי ממזרח אפריקה, הידועים גם בשם "אתרי ערש האנושות", מסבירים פרופ' ברזילי מרשות העתיקות ואוניברסיטת חיפה, ופרופ' מרים בלמקר מאוניברסיטת טולסה בארה"ב. "בעובדיה רצף ארוך של שכבות גיאולוגיות, שהקדומה בהן בת כ-1.6 מיליון שנה. כ-30 משכבות מכילות עדויות לפעילות אנושית. לעובדיה חשיבות גיאולוגית רבה להבנת פני הארץ בפרק הזמן שבין 2-1 מיליון שנה. בזמן זה, הייתה באזורנו פעילות געשית, במקביל להתרחבות ולהעמקה של השבר הסורי-אפריקני". מאחר שהאתר נטוי (כתוצאה מפעילות טקטונית מאוחרת) רוב השכבות חשופות, ומאפשרות מסע בציר הזמן, אל לפני יותר ממיליון שנה. "רמת השתמרות הממצאים באתר גבוהה, ומאפשרת שחזור של הסביבה האקולוגית הקדומה בעמק הירדן", אומרים החוקרים. מגוון המינים שנמצאו בעובדיה (אשר רובם נכחדו) ייחודי, וכולל מינים אפריקנים לצד מינים אירופאים. כלי הצור והאבן בעובדיה, שימשו את יושבי האתר לפעילות יומיומית (חיתוך וביתור בעלי חיים, עיבוד מזון צמחי ועוד). אופייניים לתרבות האשלית הקדומה, וכוללים, בין היתר, אבני יד, כלי קיצוץ, כלי נתזים וספרואידים (כדורי אבן)". מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, אמר: "זהו יום היסטורי לפרהיסטוריה. רשות העתיקות מפתחת ומנגישה בכל שנה עשרות אתרים ארכיאולוגים לציבור הרחב, אבל המקרה של עובדיה מיוחד במינו: מדובר באתר פרהיסטורי בעל חשיבות מדעית שלא תסולא בפז לחקר האנושות. ניסיונות עבר לפתח את האתר לא צלחו בשל היעדר שותפים לניהולו ולתחזוקתו, אבל הפיכתו של האתר לגן לאומי וחיבורו לפרויקט להסדרת מורד הירדן מבטיחים לו עתיד טוב. אין ספק שהאתר יהווה מוקד משיכה לציבור המבקרים מהארץ ומהעולם".
Информация по комментариям в разработке