שיר עד - החמור שבעולם,חמור קטן - מילים:יחיאל מוהר|לחן:משה וילנסקי|ביצוע:שרה אביאני והשלישייה התימנית

מילים: יחיאל מוהר (1969-1921) |
לחן: משה וילנסקי (1997-1910) |
עיבוד: מיקי בן-חיים |
ביצוע: השלישייה התימנית: שרה אביאני - סולנית, מאיר מזרחי (מאיר אלון), אריה כדורי |
The Yemenite Trio: Sarah Aviani, Meir Mizrahi (Meir Alon), Arie Kaduri |

שנת כתיבה והלחנה: 1957 | שנת הקלטה והוצאת תקליט: תחילת העשור של 1960.

השיר "החמור שבעולם" ("חמור קטן") ("A Little Donkey) ("Chamor Katan") נכתב לאופרטה המצליחה, "שולמית", שעלתה בסוף אוגוסט 1957 בתיאטרון "דו-רה-מי", והוצגה עד אמצע נובמבר 1957 ב"בית ציוני אמריקה" בתל אביב.
את האופרטה, שרבים ראו בה את "המיוזיקל העברי הראשון", עיבד לגרסה עברית חדשה יגאל מוסינזון, על-בסיס המלודרמה ההיסטורית, "שולמית", שכתב המחזאי אברהם גולדפדן בשנת 1880 ושהיתה ללהיט על בימות התיאטרון היידי באירופה ובארצות הברית.
את הפזמונים כתב יחיאל מוהר, ואת הלחנים משה וילנסקי. הבמאי היה מנחם גולן, ובתפקיד הראשי כיכבה שושנה דמארי.

הביצוע, המובא כאן לשיר מפי השלישייה התימנית, עם הסולנית שרה אביאני, נטבע בתקליט "קולות של ישראל - שרה אביאני והתימנים - אריה כדורי, מאיר מזרחי" (לונדיסק, ארגנטינה, תחילת העשור של 1960).

חמור קטן קנה אבי,
חמור קטן, לבן.
באשר אלך - הלך עמי,
באשר אישן - יישן.

חמור קטן, אמה גודלו,
היה קנאת רעי.
אותו משכו בזנבנבו,
אותי - בצמותיי.

ביום, בליל רק בו אביט,
כי אין כמותו נפלא.
אתמול איתו בחמורית ( - מושר: אתמול איתו יא חמורי)
שוחחתי כשעה.

הוי, חמור, חמור ינוקא,
חכמור שבעולם, ( - מושר: החמור שבעולם)
בצאתי אתך השוקה,
בין רוכלים והמונם, ( - מושר: בין רוכבים בהמונם)
שם ברעש הקלחת ( - מושר: שם רעש רק קלחת)
רק אתה עובר בנחת,
בעיניים של חכם. ( - מושר: עם עיניים של חכם)
אז ניעור בי ספק
שכזה, מין לאמור:
מי כאן אדם
ומי חמור?

גם על אביו סיפר בקול ( - מושר: ועוד סיפר הוא על אביו)
סיפור מאוד מוזר,
שהוא היה חמור גדול
בארץ חמרמר.

ועוד הפליג בדיבורים
על ארץ הפלאים,
ששמה כל החמורים
על בני אדם רוכבים.

אם שם אומרים "חמור!" לאיש
זה שבח, לא עלבון,
ומפנים שם את הכביש
בפני כל חמורון.

הוי, חמור, חמור ינוקא...

אבל בליל אביב ריחן ( - מושר: אבל בליל אביב, רעי)
הלך החמורון.
ברח, השד ידע לאן,
חזר לו עם... אתון.

ודלי הגיש לחמודה
וגם אמר לה: "שתי!"
ובפניי הציג אותה:
"הכירי, זאת אשתי"!

כעסתי קצת ובו אביט,
אך שתי עיניו אורים:
"כי באביב, יא שולמית,
כולנו חמורים!"

הוי, חמור, חמור ינוקא...

הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.

עריכה: אתי ירוחמי.

"שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad