ספר המצוות לרמב"ם (מצות עשה רמה) : "והמצוה הרמ"ה היא התורה שהורנו בדין מקח וממכר רוצה לומר הפנים אשר בם יתקיים המכר בין המוכר והקונה. וכבר לקחו ראיה על אלו הפנים מאמרו יתעלה (בהר) "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד", אמרו (ב"מ מז ב קדושין כו א) דבר הנקנה מיד ליד כלומר המשיכה. וכבר התאמת שדבר תורה מעות קונות, ושהמשיכה במטלטלין היא תקנת חכמים וכן המסירה וההגבהה ובבאור אמרו (ב"ק עט א ב"מ צט א שכירות פ"ב רה"ח) כדרך שתקנו משיכה בלוקחין כך תקנו משיכה בשומרין... ואולם שאר הפנים שקונין בהם הקרקעות וזולתם, כלומר שטר וחזקה, הנה סמכו אותם (קדושין כו א) לכתובים גם כן. וכבר התבארו משפטי דין זה רוצה לומר הפנים שיתקיים בהם המקח בכל מין ומין בפרק ראשון מקדושין (יד ב, כב ב - ח ב) וברביעי והשמיני והתשיעי ממציעא ובשלישי וברביעי ובחמישי ובששי ובשביעי מבתרא:
ב. ספר החינוך (פרשת בהר מצוה שלו)
שנדין בדין מקח וממכר כענין שצותה התורה עליו, כלומר שיש צדדין שיתקיים המכר בין מוכר ללוקח ויש צדדין שאין לה קיום, והוא חובה עלינו לדון ביניהם כמצות התורה. ואף על פי שבאו מצוות אחרות על זה, כמו שכתבנו במשפטים, שנצטווינו לדון בין טוען ונטען ובין מזיק וניזק וכיוצא בזה. וכל מקח וממכר בכלל טוען ונטען הוא, אף על פי כן באה המצוה על ענין המקח וממכר מיוחדת מפני שהוא דבר תמידי אל הבריות, שאי אפשר לבני אדם לחיות אפילו יום אחד זולתו...
ואין ספק כי אלו הקניות כולן מתקנת חכמים הן, והביאו הכתובים לסמוך בהם דבריהם. והאמת כי חכמתם היקרה העתידה להגלות על ידם היתה רמוזה וגנוזה בתוך הכתובים, ואף על פי שעיקר הכתובים אינו על אותן אסמכתות, נלמדות הן מתוכן. ואמרו זכרונם לברכה בגמרא [ב"מ מ"ז ע"ב] דבר תורה מעות קונות אף במטלטלין, אבל טעם הצריכם המשיכה בהן גזירה שמא יאמר לו מוכר ללוקח נשרפו חטיך בעליה..
עניין פנימיות הקנין:
ליקוטי הלכות (הלכות מקח וממכר א ערוך)
והנה כל הקניות הוא כדי לקיים המשא ומתן שלא ישנה עוד, וזה הוא בחינת הגבהה, שהוא קנין חשוב ביותר כו', כי ההגבהה היא מן הארץ ששם נפילת הניצוצות, כי נפלו ממש משמים לארץ ועיקר ההגבהה היא בידיים שהם בחינת אמונה כמ"ש "ויהי ידיו אמונה", וזהו בחינת קנין סודר שהוא קנין חושב מאד ומועיל בכל מקום כי כל המשא ומתן הוא חליפין, דהינו שזה נותן לזה דבר זה ומקבל בעדו דבר אחר, הינו שמחליפין הניצוצות הקדושים הנפולין שיש בכל דבר וצריכין להעלותם, וכשמגיע הזמן שכבר כלו ונפסקו הניצוצות השיכים לחלקי נר"ן שלו וא"א לו להעלות עוד הניצוצות הנשארים, אזי צריך למכרו לאחר... כי עיקר קיום כל הדברים דהינו שיהיה הדבר קיים ולא יוכלו החיצונים להאחז בו ולבטלו הוא דיקא כשנמשך בעשיה במעשה וכו' ועל כן כשהמשא ומתן הוא בדבור בעלמא אף שהוא פגם גדול כשמשנה הדבור ונקרא 'מחסרי אמנה', עכ"ז אין המקח קיים בזה מאחר שלא היה רק דבור ולא נעשה שום מעשה עדין, ואפילו אם נתן כסף וכו' מאחר שהכסף הוא בבחינת המח והחיות של המשא ומתן כמ"ש "בצל הכסף בצל החכמה", אבל כשכבר נעשה מעשה, כגון הגבהה או משיכה וכו' אזי א"א לשנות עוד כלל.
אורות התשובה / פרק יג - ארחות תשובה רוחניות ומעשיות / ה
ה דרך התשובה היותר מקורית וטובה, הנובעת מאור התורה בעולם, היא השנון בחלק דיני ממונות וכל המשפטים שבין אדם לחברו הכלולים אצלנו בלמוד "חשן משפט", בכל הבקיאות הגירסאית היותר בהירה וכל החריפות הישרה והרחבה היותר אפשרית. היא מתקנת את כל מכשולי הלב שבחיים ומעמידה את הצדק האלהי על בסיסו הנאמן ונוטלת את מחץ הספק והנבוכה מתוך הנשמה, ע"י מה שמאירה היא באורה הבהיר את דרך החיים המעשיים. אמנם צריך תמיד להכשיר את הלב ואת המח ע"י יתר חלקי התורה, וביחוד ע"י השפעה מוסרית ועיונית חזקה ורחבה, בטל האור של ההגיונות הפנימיים שכהכרות האלהיות האציליות, כדי שתהיה הנשמה מוכשרת להתדבק יפה כצדק האלהי שבחלק המשפטי של תורת החיים, ואז יבא לה מקצע זה כשמן בעצמותיה לרוממה ולשגבה.
לאתר הִתְפַּתְּחוּת אִישִׁית יְהוּדִית - מאמרים באמונה נפש וסוגיות תרבותיות:
https://pninei-emuna.blogspot.com
להצטרפות לקבוצת ווצאפ שקטה לקבלת שיעורים ומאמרים:
https://chat.whatsapp.com/BK7eMYrF9HC...
Информация по комментариям в разработке