ענן חביתה

זה ענן? זה בלון? לא! זאת חביתה נפוחה במיוחד. קבלו מתכון מדוייק ופשוט ואת המדע שמאפשר אותו. הרחבה על המדע שמאחורי הניסוי: https://bit.ly/3SkBlaL ניסוי מדע בבית #208
זהו סרטון מתוך הסדרה: "ניסויי מדע בבית" של מכון דוידסון לחינוך מדעי -- הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.
אימייל לפניות: [email protected]
מה דעתכם? ספרו לנו בסקר 'מדע בבית' - http://goo.gl/onIQs
מדור 'מדע בבית' שבאתר האינטרנט של מכון דוידסון (שם ניתן למצוא ניסויים נוספים שאפשר לעשות בבית):
http://davidson.weizmann.ac.il/online...

דף הפייסבוק של מכון דוידסון (באמצעותו אפשר להישאר מעודכן בחדשות מדע, סרטים חדשים, ציטוטים מעניינים וצילומים של פעילויות):
  / davidsononline  

מציגה: יהל עצמון
בימוי: אבישג ליבוביץ'
עריכה: צילה ביטרמן
הפקה: שירלי בש
צילום: עידן גליקזליג
אנימציות פתיח: נעמה זיו חיון
סאונד: אווה ספיטקובסקי
אנימציות: רונית צוויג

זהו סרטון שאפשר להראות בכיתה או לעשות בכיתה בזמן שיעור מדעים או כשלומדים בישול ואפייה. ענן חביתה זו בעצם חביתה שהכנסנו לתוכה אוסף של בועות גז, שיישארו כלואות בתוך מי החלבון של הביצה – כמו המון בלוני אוויר זעירים ש"מנפחים" את הלָבן של הביצה. התוצאה היא בעצם קצף ביצים, שמצליח לא להתפרק.
איך הקצף נשמר? ובכן: חלבון של ביצה הוא חומר שנקרא "פעיל שטח" – כלומר, יש לו צד אחד ש"אוהב" מים (הידרופילי) וצד אחד ש"שונא" מים (הידרופובי). החלבון מורכב בעיקר ממים ומקצת חלבונים, שפזורים במים כמו כדורים קטנים. כשמקציפים את הביצים, המבנה הכדורי של החלבונים נפרם ונפתח, והם הופכים לשרשראות ארוכות ומבולגנות. במהלך ההקצפה נכנס לתערובת אוויר (שלא אוהב מים) – ופוגש את שרשרות החלבון, כך שהחלבון מפנה אל בועת האוויר את הצד ההידרופובי (שונא-מים) שלו, ואילו הצד ההידרופילי (אוהב-מים) שלו פונה אל המים שבתערובת. {הסבר שחייב איור מלווה!}
כך נוצרת מעטפת חלבון שעוטפת את בועות האוויר ומדביקה אותן למים, והנה קיבלנו קצף – או "ענן של חביתה".




רשימת כל הסרטים בסדרה:
   • מדע בבית - כל הניסויים (playlist)